tag:blogger.com,1999:blog-4712583799211892892012-01-31T14:52:32.877-08:00Reuven Bardach's music blog בלוג המוזיקה של ראובן ברד"ךרסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.comBlogger771100tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-40145611593076303132012-01-02T08:05:00.000-08:002012-01-02T08:11:05.204-08:00

אחרי שהייתה בשנות התשעים בהרכב "גוונים כהים", וניגנה לפעמים בס בהופעות הלהקה של ערן צור (המורה שלה לגיטרה בס), - "כרמלה גרוס ואגנר"- החלה ירונה כספי לשתף פעולה עם משוררים. באלבומה הראשון מ-2005, "תני לשתיקה לבעור", היא הלחינה ושרה את "אתה הוא האיש החדש " של וולט ויטמן ואת "פרידה מן הנוף" של ויסלבה שימבורסקה. עד שיצא אלבומה השני, ירונה כספי שיתפה כספי פעולה עם משוררים כמלחינה ומבצעת בפרויקטים כגון

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-9303294212216078192012-01-02T08:00:00.000-08:002012-01-02T08:02:05.949-08:00

איזה רוקר ישראלי אתם מכירים, ששמו הפרטי הוא: אסף? לא, לא אסף אבידן. גם לא אמדורסקי. מישהו אחר. אני מתכוון לארליך. אסף ארליך. מכירים את המשפט הנדוש: "אלבום הרוק העברי הכי טוב שאתם לא מכירים"? אסף ארליך כבר הוציא יותר מאחד כזה. ארליך הוא לא בנאדם שמתמסר בקלות ליחסי ציבור וקידום מכירות. זה מה שדפק את "טוקשואו", הדיסק הראשון שלו שהפיק חמי רודנר בתחילת המילניום, בו ארליך שר על מי ש"נדבק באכזבה"

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-22042559228679516112012-01-02T07:51:00.000-08:002012-01-02T07:59:34.318-08:00

העוברים ושבים ברחוב הירקון, לא ממש שמו לב לאישה הבלונדינית שעמדה בצהרי היום ועישנה ליד מלון "דן", כשלידה כמה מעשנים פאסיביים, שגיל רובם הוא כמחצית משלה. מריאן פיית'פול, דיווה ללא גינונים, עושה הפסקת עישון בחברת כמה עיתונאים, באמצע שרשרת הראיונות שהיא מקיימת בביקורה השישי בארץ. ביום ב' היא תשיר לקהילת העסקים באירוע סגור שמארגנת "הייניקן" בזאפה. ביום ג' היא תופיע בפני הקהל הטבעי שלה, באמפי שוני.

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-44036824052563749802011-08-31T05:40:00.001-07:002011-08-31T05:41:38.708-07:00

כיאה ללהקה ששמה מכיל את המילה "התמכרות", חברי Jane's Addiction, הנמצאים כבר על מטוס בדרך לארץ, לא מאכזבים גם כשמדובר ברשימת הדרישות שלהם מההפקה: בקבוק מרלו ובקבוק סובניון בלאנק בשווי 50$ לפחות, ארבעה בקבוקי שמפניה מואט שנדון נקטר, שני בקבוקי וודקה שופן, שני בקבוקי וודקה גרי גוס, בקבוק קמפרי, ובקבוק טקילה דון חוליו 194.2 יהיה שמייח מאחורי הקלעים, לא פחות מאשר על הבמה...נו טוב, זה הכל הוראות של

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-92033676142136994112011-08-24T06:56:00.000-07:002011-08-24T07:00:20.493-07:00

לקראת אמצע ההופעה, כשה"זומביז" ביצעו את אחד השירים מקריירת הסולו של הזמר קולין בלנסטון, לא יכולתי שלא להרהר במשמעות הרלבנטית של שם השיר: "I don't believe in miracles", שהיה להיט גדול שלו לפני ארבעים שנה, אחרי שהזומביז התפרקו. כשמדובר בהופעת איחוד או קאמבק של להקות עבר, כמה נסים קטנים לא יכולים להזיק – ואתמול (23.8) ברדינג 3, מול כמה מאות אוהדים משולהבים, חסרונם הורגש לאורך הערב. הזמן, כמו שאנחנו

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-42422940490717216582011-07-23T09:00:00.000-07:002011-07-23T09:01:18.417-07:00

הופעות ענק הן קצת כמו טיסה לחו"ל, והאצטדיון - ממלא את תפקיד שדה התעופה. לפני הטיסה (וגם אחריה) אתה מבזבז שעות בפקקים, מגיע למקום, מחפש את השער הנכון, תופס את המושב שלך- ומחכה להמראה. בהופעות כאלה, כגודל האצטדיון, כך גם הציפיות. יש מין הסכם בלתי כתוב בין האמן לבין עשרות האלפים שבאים לראות אותו: מצד אחד, אנחנו: נשלם הון תועפות על כרטיס, נשתרך שעות בדרכים, נזיע כמו בסאונה, נקנה כוס מים או בירה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-21371851161402229502011-07-23T08:58:00.000-07:002011-07-23T08:59:49.458-07:00

דעה מוקדמת זה משהו שצריך להימנע ממנו. במיוחד כשזה נוגע למוזיקה- ועוד יותר כשמדובר בהופעה חיה. לפני המופע של מובי, לא היו לי ציפיות גדולות; אחריה- אני כבר מכה על חטא. הבנאדם נתן בראש כמו גדול. לא רק שהוא הפתיע את כל הסקפטים, הוא הצליח להמם, עם הופעה אנרגטית, סוחפת ומקפיצה. מה שהיה אתמול בגני התערוכה, זה וואחד מסיבה.בהתחלת הערב, נראה היה שהסל של הפיק ניק מערבב חלב עם בשר: כהן@מושון הם אחלה, אבל הרי

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-12732820337526425502011-07-23T08:54:00.000-07:002011-07-23T08:58:18.362-07:00

בריאן פרי הוכיח אתמול שהוא יודע מילים בודדות בעברית, כמו "שלום" ו"תל אביב", אבל אחרי ההופעה המצוינת שלו, מתגנבת המחשבה שהוא מכיר גם את הפתגם "פעמיים כי טוב": אתו על הבמה היה כמעט כפול מהכל: שני גיטריסטים, שני מתופפים (אחד מהם בנו של פרי), שני נגני קלידים (אחת מהם גם סקסופוניסטית), שתי זמרות ליווי – ושתי רקדניות גוגו/בורלסק/לאפ-דנס. יחד עם הבסיסט וכמובן פרי עצמו, היו על הבמה בהיכל התרבות, תריסר

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-26061016065669814822011-05-14T01:24:00.000-07:002011-05-14T01:38:42.881-07:00

Radiohead: The King of Limbsלמרות שישראל הייתה אחת המקומות הראשונים בהם הצליחה "רדיוהד" בזמנו עם Creep- ולמרות העובדה שהגיטריסט ג'וני גרינווד מתגורר לפעמים אינקוגניטו בנהרייה (וגם נתן כתף לדודו טסה באלבומו מהראשון) - אין לחשוד לרגע שטום יורק ושות' הפכו בקיאים ביהדות, בתלמוד או בקבלה. סביר להניח שאין להם מושג שיש 248 מצוות "עשה" כנגד האיברים בגוף, ו- 365 מצוות "לא תעשה", כנגד 365 הגידים בגוף. אבל

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-40016837213957271022011-05-07T02:17:00.000-07:002011-05-07T02:21:05.155-07:00

כנראה שהבלוז מכניס למבצעיו אנרגיות טובות ומחדש את המצברים שלהם ללא הפסק. אחרת אי אפשר להסביר את פרץ היצירתיות וההספק של כמה מהם. ג'ו בונאמסה, למשל, הוא כנראה אחד מאמני הבלוז-רוק החרוצים ביותר במאה ה-21, אם לא ה-. בונאמסה מסתובב בדרכים כבר כמה שנים בהתמדה, חורש כל מדינה על הגלובוס. בתוך שנה, הוא הופיע בארץ פעמיים, כשבפעם האחרונה הוא קידם את אלבומו Black Rock.חלף כאמור זמן קצר - ועכשיו יצא Dust

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-64338021572237589212011-03-21T05:48:00.000-07:002011-03-21T05:53:51.818-07:00

לא בכל יום מגיע לכאן אייקון. אפשר להתחיל להתרגש: בריאן פרי בדרך.בזמן האחרון, האמנים הוותיקים, הדינוזאורים, אם תרצו, אלה שכבר עברו את המחצית של גיל 120, מוציאים אלבומים נפלאים אחד אחד, וממלאים אולמות ואצטדיונים: אריק קלפטון, סטיבי ווינווד, רוברט פלאנט, בריאן ווילסון, טום ג'ונס, ניל יאנג, אלטון ג'ון ולאון ראסל - הם רק חלק מהווטרנים שלזמן החולף אין השפעה עליהם, והשנים עושות להם רק טוב. אחד השמות

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-48578468192009816812011-03-08T10:34:00.000-08:002011-03-08T10:39:25.044-08:00

תצלום העטיפה יכול להטעות: דמותו הגבוהה של גרג אולמן, צנום, לבוש בשחור, ניצבת בנוף פסטורלי, בין שדרת עצים ירוקים. זה תצלום מתעתע. מהמרחק הזה, אולמן נראה כאילו רק אתמול ייסד עם אחיו דוויין, את אחת מלהקות הרוק הדרומי הדפיניטיביות. אני הופך את אריזת הדיסק, אבל על צידה האחורי יש קלוז אפ של זוג מגפיים הפוסעים על דרך כפרית בוצית. רק בחוברת המילים והקרדיטים שבפנים, אני מוצא כמה פורטרטים ריאליסטיים, של

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-36275330256171831892011-01-24T09:08:00.000-08:002011-01-24T09:16:22.353-08:00

חובבי הבלוז בישראל לא יכולים להתלונן: תוך שנה ראינו כאן את ג'ו בונאמסה, סנדק הבלוז ג'ון מאייל, Gov't Mule, ג'ף בק, ג'ון לי הוקר ג'וניור, הוט טונה – ואת בונאמסה פעם שנייה. בתחילת מרץ תהיה לנו הזדמנות לראות כשרון עולה וצעיר, כשיגיע לכאן: אולי בראון. דור הנפילים הולך ונעלם: בי.בי קינג, ה'שמעון פרס של הבלוז', ובאדי גאיי, שלאחרונה הוציא אלבום ובו שיר בשם: I'm 75 years young, הם השרידים האחרונים

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-49172997224970338172010-12-24T23:34:00.000-08:002010-12-25T06:32:42.581-08:00

<!--[if gte mso 9]> Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 <![endif]--><!--[if gte mso 9]> <![endif]--><!--[if gte mso 10]> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-85434887494692685082010-12-18T11:57:00.001-08:002010-12-18T12:03:05.813-08:00

<!--[if gte mso 9]> Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 <![endif]--><!--[if gte mso 9]> <![endif]--><!--[if gte mso 10]> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-49502043989890361892010-12-11T05:06:00.000-08:002010-12-11T05:14:52.811-08:00

<!--[if gte mso 9]> Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 <![endif]--><!--[if gte mso 9]> <![endif]--><!--[if gte mso 10]> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-89152027894381119492010-10-10T08:00:00.000-07:002010-10-10T08:13:00.161-07:00

בעוד פחות מחודש, ג'ו בונאמסה חוזר לארץ. לכבוד זה ראיינתי אותו. מתאבן לקראת ההופעות בארץ... לפני שנה, עלה ג'ו בונאמסה, גיטריסט וזמר הבלוז- רוק המעולה, על הבמה בתל אביב, ואמר לקהל שמילא את רידינג 3, שכאשר פנו אליו והציעו לו להופיע בישראל, הוא התפלא שבכלל מכירים אותו כאן. מי שהיה בהופעה שלו אז, לא שוכח אותה. בונאמסה מצדו, לא שוכח את קבלת הפנים הנלהבת לה זכה כאן:.בתחילת נובמבר הקרוב, בונאמסה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-14164355487258498212010-10-04T08:10:00.000-07:002010-10-04T08:10:05.993-07:00

mynet תל אביב-יפו - מרינה עושה רק עם הלשון

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-31043396200184674562010-09-28T04:44:00.000-07:002010-09-28T23:42:00.001-07:00

גל דה פז- "תמונע": כשהגיע אלי האלבום "בלוז לחלום" של גל דה פז, כתבתי שיש לה אמפליפייר בבטן. אחרי שהייתי בהופעה שלה, אני חושב שטעיתי. היא מחזיקה שם מערכת הגברה של אצטדיונים.הדציבלים שהיא מפיקה על הבמה הם משהו שצריך לשמוע כדי להאמין. אבל העוצמה היא רק חלק מהסיפור. כי גל דה פז לא סתם צורחת. היא יודעת להשתמש בקול העוצמתי שלה ברגש, לוחשת כשצריך ומנפצת את כוסות הזכוכית ב"תמונע" כשהשיר דורש. כשמאחוריה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-24390837366901992492010-08-10T01:56:00.000-07:002010-08-10T02:23:20.725-07:00

<!--[if gte mso 9]> Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 <![endif]--><!--[if gte mso 9]> <![endif]--> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed;

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-5254002449878454292010-07-28T08:15:00.000-07:002010-07-28T08:15:29.264-07:00

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3925154,00.html

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-53350054100299483152010-07-08T02:51:00.000-07:002010-07-08T02:56:57.354-07:00

<!--[if gte mso 9]> Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 <![endif]--><!--[if gte mso 9]> <![endif]--> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed;

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-28028568173773461842010-04-22T04:54:00.000-07:002010-04-24T00:57:54.178-07:00

השורות הבאות מחייבות גילוי נאות. אני מבקש להפנות את תשומת לבכם ולהמליץ על האתר "מגזין אחר" בעריכת רון מיברג. מכיוון שאני כותב שם, אני לא אובייקטיבי. אבל הרעיון שעומד מאחורי האתר, האלטרנטיבה שהוא מציע , קשת הנושאים ונבחרת הכותבים (בועז גאון, חיליק גורפינקל, אליעזר יערי, בועז כהן, נילי לנדסמן, ירמי עמיר,דנה קסלר, נועם שיזף, ניסן שור - הם רק חלק מהם) מצדיקה בדיקה ושווה ניסיון. גם אם זה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-1286226910474485222010-01-29T02:37:00.000-08:002010-01-29T02:45:36.501-08:00

Pיטר גבריאל: גרד לי ואגרד לך לפיטר גבריאל יש, אחרי הפסקה ארוכה, אלבום חדש. כולו שירים של אחרים. אני בכוונה לא אומר "קאברים" כי כאלה יש הרי כמו זבל. מה שגבריאל עושה באלבום Scratch my back זה לוקח שנים עשר שירים של דייוויד בואי, טוקינג הדס, רדיוהד, ניל יאנג, Elbow, לו

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-64650374708258378482010-01-03T22:59:00.000-08:002010-01-03T23:04:56.118-08:00

כולם בענייני סיכומים עכשיו: של השנה, של העשור, של מה שהיה ושל מה שיהיה. אני לא טוב בדירוגים ורשימות מלאי. חוצמזה, למה לדרג עשרות אלבומים של שנה אחת, אם אפשר להתרכז ב-40 שנה של יוצר אחד? אז כששמעתי שיקירי פול רוג'רס קיבל תואר דוקטור כבוד וש- Bad Company מתאחדים לטור ודיסק חדש באפריל, הבנתי שאני צריך לכתוב איזה סיכום על המפעל המאושר הזה שנקרא פול רוג'רס. דוקטור פול רוג'רס, פרופסור למוזיקה, שעושה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-36420802548646287712009-12-28T06:22:00.000-08:002009-12-28T06:33:09.698-08:00

מאז שהתחלתי להגיש את "גולדיז" ב- FM 102 (שבת בבוקר, 8 עד 10) אני שומע המון אולדיז מטבע הדברים, כי לוקח יום – יומיים להכין ולערוך תכנית של שעתיים, ככה שבזמן האחרון, אני על דיאטה של סיקסטיז. אל תבינו אותי לא נכון, זו יופי של תקופה עם אחלה מוזיקה, אבל בין פרנק סינטרה לטום ג'ונס, רמת החשמל בגוף שלי ירדה בצורה מדאיגה, והרופא רשם לי "ווליום". לא וואליום. ווליום. אז בשביל שיווי המשקל, מצאתי את עצמי חורש

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-11242819202804538222009-11-27T00:38:00.000-08:002009-11-27T00:42:49.933-08:00

אין ספק שהעובדה שאני מגיש תכנית אולדיז (רדיו תל אביב 102FM בשבת מ- 09:00), עושה משהו להרגלי ההאזנה שלי. אני חוזר לעבר, חופר בהנאה בשירים של פעם, ומגיע למסקנה הטובה והישנה: מה שהיה, הוא שיהיה. במוזיקה. אבל מה שלא יהיה, כנראה, אלה העטיפות של פעם. היום, האינפורמציה מודפסת על העטיפות של הדיסקים באותיות בגודל של חריוני יונים, ועוד מעט גם אלה לא יהיו...אז רציתי לשתף אתכם במחשבות על עולם הולך ונעלם

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-2238534712204605952009-11-03T03:22:00.000-08:002009-11-03T03:36:07.519-08:00

תודו ש"הדיסקיה" נשמע פחות טוב מ"התקליטיה", (כמו שפלסטיק נשמע פחות טוב מויניל), אבל לפי כמות החומר החדש שיצא בזמן האחרון, אפשר לחשוב שבחו"ל התבלבלו בין כריסטמס לראש השנה היהודי. אבל אסור להתלונן. במקרה או שלא, רוב הדברים הטובים הם של אמנים והרכבים וותיקים, שהזמן רק עושה להם טוב. אז תפנו איזה שלוש מאות, ארבע מאות מגה בייט בנגן, או מספר זהה של שקלים, אם אתם מעדיפים לקנות את המהדורה המודפסת:

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-29669464852245949892009-09-06T09:22:00.000-07:002009-09-06T09:29:52.481-07:00

או: איך עזבתי את מדונה בפארקכמה חודשים לפני שמדונה באה לארץ, היה לי ברור שאני הולך להופעה. לא כי אני מעריץ או משהו, ובטח לא משוגע על הרפרטואר שלה. אבל בכל זאת, מדונה. והיא באה לפארק, לא אלך? בדקות הראשונות של ההופעה דווקא היה אחלה: אווירה טובה, התרגשות באוויר. מדונה אמנם מתחה את הקהל יותר מדי (אומרים שחיכתה לציפי לבני שהגיעה באיחור) אבל ברגע שההופעה התחילה, התפעלתי עמוקות מהקול שלה. חזק,

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-16655608225546914622009-08-23T01:07:00.000-07:002009-08-25T04:00:00.082-07:00

החיים זה מינסטרונה פעם, לפני היות התצלום הדיגיטלי, מצלמת "פולרואיד" הייתה סוג של הוקוס-פוקוס, עם תמונות המתפתחות לנגד עיני המתבונן כמו קסם. החברה האמריקאית יצאה אז בקמפיין שמטרתו הייתה לעודד את השימוש הפרטי במצלמות, לצורך תיעוד החיים מסביב לשעון. הסיסמא של הקמפיין הייתה: !What a day I’ve had. נזכרתי בה כשרציתי לתמצת את אירועי הזמן האחרון - וגם בשיר של אחד ההרכבים האהובים עלי: CC 10 (פרס מיוחד

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-72582119395587719002009-07-28T07:08:00.000-07:002009-07-28T07:15:29.934-07:00

אוה, סקרלט...אם לא הייתי נשוי, ובצד הצפוני של גיל חמישים, הייתי לבטח מפתח אובססיה לסקרלט ג'והנסן. מחשבות על ילידות 84', אלה דברים השמורים לשני הבנים שלי. בגילי, הן יכולות להיחשב כפדופיליה. (במחשבה שנייה, מה יש, רק לוודי אלן מותר להיות אשמי זקן?). איזה יתרונות בולטים של סקרלט מושכים אותי? נו, כדי שלא אצטרך לסווג את הפוסט הזה כ"בעל תוכן פוגעני", מוטב שאדבר על סגנון השירה והקול שלה:

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-72427148534509259162009-07-13T21:41:00.000-07:002009-07-13T22:07:47.128-07:00

רגע לפני שמתחילות ההופעות שעושות לכאן את הדרך מחו"ל, ניצלתי את הזמן והלכתי לבדוק קצת מה קורה בארץ, בקטנה. עברו כמה שבועות טובים מאז שראיתי את עמיר לב האחד והיחיד בלבונטין, ורציתי עוד. אז ערב אחד הלכתי לראות את מוטי ביקובסקי. זמר וגיטריסט (עמיר לב, "30", להקת "מים") שהוציא עכשיו אלבום סולו, שלא עוזב את האוזניות שלי. יש בו שירים כתובים, מולחנים ומופקים מעולה. באלבום, הקצוות שלהם קצת מעוגלים. בהופעה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-77276762352240606202009-07-03T08:44:00.000-07:002009-07-03T11:49:57.461-07:00

הקיץ של האהבהבארץ כולם היו אז שיכורים מהאופוריה של מלחמת ששת הימים. אמנים ולהקות שרצו להופיע כאן, נדחו בתירוצים שונים של הפוליטרוקים. לישראל היה אז פיצול אישיות: מצד אחד היינו "מערביים" עאלק, בני חסות של ארה"ב, אבל מצד שני, מהבחינה המנטאלית והאידאולוגית, היינו סניף קטן של רוסיה הקומוניסטית. בעצם, כשחושבים על זה, אנחנו עדיין כאלה.בזמן שרבין ופרס יצאו במחולות עם חנן פורת וזבולון המר, העולם רקד

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-16303891299824923792009-06-27T06:40:00.000-07:002009-06-27T22:17:31.413-07:00

בשנות השמונים היו לו להיטים כמו Fool if you think its over אבל זמן קצר אחרי זה, כריס ריאה זנח את סגנון אלטון ג'ון, שינה כיוון והתחבר לגיטרה שלו. ריאה הוא כמו כוח שקט, אחד האמנים הבריטים שיוצר בעקביות ומפתיע כל פעם מחדש. תחשבו על הגיטרה של JJ Cale או מרק קנופלר, עם קול בריטון חם וצרוד וכשרון הלחנה וכתיבה נדיר. אחרי שבמשך יותר מעשרים שנה הוציא סדרה של אלבומים כמו the road to hell שהיו שילוב של

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-59435057884339080942009-05-01T12:33:00.000-07:002009-05-01T12:58:04.096-07:00

בנג'מין טיילור. הבן של.כל מתבגר יזיל ריר מהמחשבה איך זה לגדול בבית של אליל רוק. אבל מי שבאמת נולדו לאבא רוקר, יכולים לספר על כמה חוויות מפוקפקות. טריקסי גארסיה למשל, התנסתה בטריפ כבר כשהייתה רק בת שנה וחצי: אבא ג'רי מה"גרייטפול דד" השאיר כמה פטריות על השולחן ולא היה חסר הרבה כדי שטריקסי התינוקת תהיה אחת מה"דד" ולאו דווקא אסירת תודה...או מרקיז, (איזה מן שם...), הבן של הראפר "50 סנט", שאחד

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-31115770919760124262009-04-24T00:34:00.000-07:002009-04-24T00:51:45.366-07:00

בכל פעם שהבריט פופ משעמם אותי, או שהברייק ביט מעצבן, כשצץ איזה צמד חנונים חדש עם מוזיקת לפטופ ואין לי כח אליו, או שאין לי זמן ליצירות של פרוגרסיב, אני חוזר למשהו פשוט ובסיסי. ואז היד נשלחת מעצמה בתנועה של "עזוב שטויות" אל מדף הדיסקים לאגף של הבלוז רוק: האחים אולמן, פליטווד מק (לפני שנהיו AOR), או לאחד הגלגולים של פול רוג'רס, Cream או Little Feat. אבל בלא מעט מהמקרים, אני שולף אחד של Robin Trower.

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-9217508792138894282009-04-18T08:21:00.000-07:002009-04-18T23:02:55.727-07:00

הגילויים היותר מתגמלים, באים במפתיע ומתרחשים כשאתה לא מצפה להם. לא פעם אני מגלה סדרה טלוויזיונית מקורית באמצעות השירים המשולבים בה, כמו במקרה של "חיים על המאדים", או להיפך, מתוודע למוזיקה מעניינת דרך סדרת דרמה, כמו שקרה לי במקרה של "הסמויה", וכמו בימים האחרונים, עם WALLANDER. את סדרת ספרי המתח של הסופר השבדי הנינג מנקל (עשרים וחמישה מיליון עותקים, שלושים מדינות), אני מכיר מקודם. הוא מגרד את הקרח

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-19167117612450813732009-04-03T08:43:00.000-07:002009-04-05T00:00:58.261-07:00

כש"סגול כהה" הופיעו בארץ, הגרעין הקשה של האוהדים השרופים אמר שלא משנה עד כמה סטיב מורס הוא גיטריסט טוב, "דיפ פרפל" בלי ריצ'י בלקמור, זה לא זה. מעט מאוד אנשים הוטרדו לעומת זאת מהעובדה, שהגלגול הנוכחי של הלהקה כולל את הקלידן (המצוין) דון איירי, כמחליף של ג'ון לורד, אחד ממייסדי הלהקה. לורד, (שבכלל התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו אצל ה"קינקס" ב-1964), הקים את "דיפ פרפל" ב- 1968, אבל פרש סופית מההרכב

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-53864686524365881282009-03-28T09:22:00.000-07:002009-03-29T04:30:56.404-07:00

לגמרי במקרה גיליתי השבוע dvd חשוב וכייפי, שלא ידעתי על קיומו. שמחתי לגלות שאחרי שעשו סרטים על ריי צ'רלס, בובי דארין וג'וני קאש, החליט מישהו (בעצם מישהי: הבמאית דארנל מרטין) לעשות סרט על הולדת הרוקנ'רול וה- R&B. הסרט נקרא Cadillac Records והוא מספר את סיפורה של חברת התקליטים CHESS. בתחילת שנות החמישים נכנס למועדון בשיקגו צעיר בשם מקינלי מורגנפילד, שניגן בלוז כמו שאף אחד אחר לא ניגן לפניו. בעל

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-91934330718729910372009-03-28T09:13:00.000-07:002009-03-28T09:20:18.872-07:00

אין הרבה הרכבי בלוז- רוק שמנגנים ארבעים שנים יחד, אבל השלישייה הטקסנית "זי. זי. טופ" מחזיקה מעמד ולא עושה רושם שהיא מתעייפת. ההומור בשירים שלה בטח עוזר.הם התחילו להופיע בשנות השבעים כתוצאה מאיחוד של שתי להקות יריבות: הגיטריסט בילי גיבונס היה בהרכב שנקרא Moving Sidewalks דסטי היל הבסיסט ופרנק בירד המתופף, באו מלהקה בשם American Blues. לשני האלבומים הראשונים שלהם היו שורשים של בלוז דרומי והשלישי

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-24079173007290700472009-03-13T13:28:00.000-07:002009-03-13T13:41:10.426-07:00

The Dead Weather הסופרגרופ החדש של ג'ק ווייטה- White Stripes צצו לראשונה בדטרויט בשנת 1997, מצוידים בגיטרה, סט תופים וכמה ריפים כסחניים. הם נראו כמו תאומים לבושים באדום – וכולם חשבו שהם אח ואחות. אבל כבר אז הם היו זוג גרוש. ג'ק ווייט כתב שירים שהושפעו מבלוז, פולק- רוק, הקינקס, קפטן ביפהארט, דיסקו- מטאל וגראז' רוק. הוא התגלה כנגן גיטרה וירטואוז, ומג ווייט הסתתרה מאחורי סט תופים מינימליסטי וידעה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-31289248776695589422009-03-08T04:28:00.000-07:002009-03-08T04:38:51.204-07:00

בדרך כלל אני כותב על מוזיקה, ואם יש לי יציאה לכיוון טלוויזיה, זה גם קשור למוזיקה: כמו במקרה בו כתבתי על "הסמויה" או על סדרת הפרסומות של ב.מ.וו.גם הפוסט הזה עוסק בסדרות טלוויזיה, כאלה שהמוזיקה בשבילן היא הרבה יותר מכמה שירים בפסקול.Life On Mars היא גן עדן לאנגלופילים. זו סדרת מתח בריטית מעולה שבגלל השם שלה, אפשר לחשוב שהיא מז'אנר המדע הבדיוני, אבל היא לא. אולי רק קצת. השנה היא 2006. סם טיילר הוא

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-47645075530286935052009-02-22T06:08:00.000-08:002009-02-22T06:14:30.885-08:00

Rocco DeLuca & The Burdenרוקו דה-לוקה הוא צעיר קליפורני בן שלושים ומשהו שחרש מגיל צעיר את המועדונים הקטנים ברחבי ארצות הברית, חמוש בקול מיוחד ובגיטרת Dobro עליה הוא מנגן בכישרון רב בסגנון טאג' מאהאל ובו בידלי. יום אחד נכנס קיפר סט'רלנד לאחת ההופעות ונדלק. זה היה אחרי העונה השלישית של "24" וקיפר, שהשקיע חלק מהכסף שהרוויח בסדרה בחברת תקליטים קטנה, חיפש אמנים מעניינים כדי להחתים בלייבל החדש שלו. הוא

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-4380127724662920232009-02-12T02:27:00.000-08:002009-02-12T02:31:25.297-08:00

Dan AuerbachJoshua J. Tillmanהפוסט הזה מחבר בין שני אנשים שאין ביניהם קשר, אבל המשותף להם - חוץ מהעובדה ששניהם ג'ינג'ים, שזו כבר נקודה לזכותם - היא קריירת סולו שמזמינה לבדוק איזו מוזיקה הם עושים בנפרד מהלהקות שהם חברים בהן. הראשון הוא הזמר- גיטריסט Dan Auercach שיחד עם המתופף פטריק קרני מהווה את הצמד The Black Keys. אחרי שבעה אלבומים של הצמד, דן אברבוך הוציא השבוע תקליט סולו ראשון: Keep it Hid.

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-12503131108798075412009-02-06T13:26:00.000-08:002009-02-06T13:33:41.110-08:00

Gentle Giant מכל להקות הזרם שנקרא "פרוגרסיב" שפרחו בשנות השבעים, עם תקליטי ה"קונספט" והקטעים בני עשר דקות מינימום, הכי אני חולה על Gentle Giant. כן, אני גם מאוד אוהב להאזין ל"יס", שומר חסד נעורים ל"ג'נסיס" על גלגוליה וגם ליאן אנדרסון ול"קינג קרימזון" יש לי פינה חמה בלב. אבל אין על GG.הם התחילו בכלל כלהקת R&B באמצע שנות הששים בפורתסמות', אנגליה. האחים ריי, דרק ופיל שולמן (כן,כן, הם משלנו), יחד עם

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-57596325006065590742009-01-29T04:11:00.000-08:002009-01-29T04:14:43.673-08:00

טוב, זה לא ממש פוסט, אלא יותר סמס עם הפנייה למשהו מדליק.בהפוכה לפוסט הקודם שלי אמא עזבה ואבא שונא אותי, על כוכבי רוק, אלימות במשפחה ונטישה, כיף לגלות שיש גם כאלה, שסבבה להם עם ההורים. הלינק הוא לקטע מה"גרדיאן" הלונדוני. תדפדפו ותחייכו.וד"ש בבית.

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-49813177470917918242009-01-25T22:17:00.000-08:002009-01-25T22:31:12.813-08:00

Tom Petty DVDRunning Down A Dreamכבר כמה ימים שאני חוגג עם די.וי.די חדש של טום פטי. הוא נקרא כמו אחד השירים הידועים שלו: Running Down a Dream.זהו רוקומנטרי שביים פיטר בוגדנוביץ' באהבה רבה. יש בו את תיעוד חייו של פטי, ההשפעות שלו, תהליך היצירה שלו, והמוזיקה שהוא עושה, מההתחילה ועד היום.חוצמזה יש בו גם כמה תובנות מעניינות. לטום פטי הייתה ילדות רגילה, עד שאביו נהיה אלים ואמא שלו עזבה את הבית והשאירה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-88610850320956954492009-01-16T11:53:00.000-08:002009-01-16T11:59:35.170-08:00

David Holmes The Holy Picturesעד היום דייויד הולמס היה ידוע בתור מפיק מוזיקלי, די ג'יי ומלחין שלרוב מסתתר מאחורי המוזיקה שלו. הוא יצר פסי קול דמיוניים ( Let's Get Killed,This Film's Crap Let's Slash the Seats, Bow Down to the Exit Sign) לסרטים שלא היו ולא נבראו. בהשפעת מלחיני סרטים קלאסיים כמו אניו מוריקונה, ג'ון ברי ולאלו שיפרין, הפיק סאונדטרקים של טרילוגיית "Ocean" ועוד מסרטי סטיבן סודרברג

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-26652175814536186672009-01-09T01:02:00.000-08:002009-01-09T01:08:34.007-08:00

לפני כמה זמן כתבתי כאן על הרכבי Power Trio ובינתיים הסתבר לי שיש מקום לעדכן.Back Door Slam הם שלושה צעירים (כולה בני 21) מהאי מאן שליד ווילס, שעושים בלוז לא יאמן בהתחשב בגילם. לגיטריסט/זמר שלהם יש קול שכאילו הוקלט במטעי הכותנה בתחילת המאה הקודמת. הם נקראים על שם שיר בלוז קלאסי שגם רוברט קריי ביצע אותו והם הדבר החם של סצנת הבלוז כיום.גם השלישייה הבריטית Devills Creek קוראת לדיסק שלה (Bullfrog

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-91366112213799094602009-01-03T01:29:00.000-08:002009-01-03T01:41:09.036-08:00

(טרובדור אמריקאי חלק 2) Rick SpringfeildVenus in Overdriveבשנות השבעים ריק ספרינגפילד היה יפיוף אוסטרלי שהתחיל בלהקה בשם The Zoot. תראו מה הם עשו ל"אלינור ריגבי". אחר כך הוא התרכך קצת והצליח באמריקה עם להיטים קליטים בסגנון פאואר פופ כמו Jessie’s Girl ,Affairs of the heart או Don’t talk to strangers. ההרמוניות היו הדוקות, ה"הוקס" היו קליטים, הגיטרות היו מהודקות והבנות מרטו את השערות. אבל שנות

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-66549412987721924172008-12-31T01:32:00.000-08:002008-12-31T01:59:04.542-08:00

כבר ארבעים שנה שה- Blue Oyster Cult נחשבים ל"להקת המאטל של האדם החושב" ועושים רוק כבד שלא דופק את השכל סתם. יש להם גם כמה שירים הרמוניים במיוחד, והידוע בהם, Don't Fear The Reaper שימש השראה למערכון ידוע של "סטרדיי נייט לייב" (מקום חמישי ברשימת מערכוני SNL הגדולים של כל הזמנים). כריסטופר ווקן מגלם מפיק מוזיקלי בשם ברוס דיקינסון שכל מה שחסר לו בביצוע של השיר זה: "More Cowbell" (הביטוי הפך מהר למטבע

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-57222632428708620272008-12-27T03:08:00.000-08:002009-01-03T01:42:10.985-08:00

(טרובדור אמריקאי חלק 1)John MellencampLife Death Love and Freedomאם אתם מכירים את ג'ון מלנקאמפ של פעם, תשמחו לפגוש אותו שוב. אם לא, הנה הסיפור שלו בקליפת אגוז: הוא נולד עם פגם בלב שהיה אמור למנוע ממנו לשיר ולהופיע, אבל הילד היה נחוש להיות זמר. בסוף שנות השבעים ניסו לשווק אותו, בניגוד לרצונו, כתואם ברוס ספרינגסטין, תחת השם ג'וני קוגאר. הוא היה בשנות העשרים שלו, אבל התעקש להשתחרר מהתדמית של

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-41513730765622277422008-12-19T13:08:00.000-08:002008-12-20T08:28:30.546-08:00

Lowell Georgeחייו ומותו של רוקנרול דוקטורפרנק זאפא אמר לו שהוא מתבזבז אצלו ב"אמהות ההמצאה" ודחף אותו להקים להקה משלו. מיק ג'אגר וג'ימי פייג' אמרו שהוא המוזיקאי המועדף עליהם. ג'קסון בראון כינה אותו ה"אורסון וולס של הרוקנ'רול" וכתב עליו שיר מלא געגועים- Of Missing Persons. כריס רובינזון מה- Black Crowes מנסה להמשיך את דרכו. "לא היה שום דבר רגיל בנוגע לבחור", מתארת אותו אשתו, אליזבת ג'ורג'. הוא היה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-19288107236307882702008-12-09T00:24:00.000-08:002008-12-09T00:36:29.256-08:00

את פינק (פ' דגושה, או ב-p) הפופית, מכירים הרבה. אבל לא אליה אני מתכוון, אלא ל- פינק ב-F . פיניאן גרינהול, המכונה Fink, הוא מבריסטול, ופעם הוא בכלל עשה אלקטרוניקה (בהוצאת נינג'ה טיון), אבל מהר מאוד הפך לסינגר- סונגרייטר פולקי/בלוזי. הוא אחד מאותם יוצרים שלא צריך לכתוב עליהם הרים של מילים, אלא פשוט להאזין. בחרתי קטע אחד מתוך הדיסק Biscuits for breakfast, שאחריו הוא הוציא את Distance and time אבל כל

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-47249403650906411552008-12-04T04:12:00.000-08:002008-12-07T08:59:22.127-08:00

אסף ארליךחדשות מהמגירהאיזה רוקר עברי או זמר ישראלי אתם מכירים, ששמו הפרטי הוא: אסף? מי אמר אסף אמדורסקי? מי מתכוון לאסף אבידן? מישהו אמר ארליך? הה, ארליך, אתה מתכוון למקום הזה בנמל? לא, אני מתכוון לרוקיסט הזה שפספסתם.ארליך. אסף ארליך.מכירים את המשפט הנדוש: "תקליט הרוק העברי הכי טוב שאתם לא מכירים"? היום תוכלו לעשות היכרות עם אחד האמנים המוכשרים והמקוריים שפועלים כיום ברוק העברי. רק כמה מאות, אולי

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-90613612051036188742008-11-29T07:18:00.000-08:002008-12-07T09:00:37.221-08:00

Jimi HendrixElectric Ladylandהכוכב של ג'ימי הנדריקס זרח רק ארבע שנים. פסיק זמן בהיסטוריה של מוזיקת הרוק, אבל האימפקט שהטביע עליה, לא רק שלא פוסק מלהשפיע, הוא מתחזק מאז בהתמדה. בתוך שנתיים מתחילת הקריירה הקצרה שלו, הנדריקס עבר ממצב של נגן אלמוני המופיע במועדונים קטנים בשביל אוכל, למעמד של מוזיקאי מוערך ולנגן גיטרה ענק ומשפיע. אבל בשנת 1968, הנדריקס התחיל להרגיש את הלחץ. היה חומר חזק באותם ימים,

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-82642312009381253882008-11-19T06:13:00.000-08:002008-12-07T09:03:44.092-08:00

The Fireman/Paul McCartneyElectric Argumentsכשפול מקרטני היה בארץ, הוא שר כמה שירים מהדיסקים האחרונים שלו, מלפני שנה- שנתיים. אבל כשהוא עמד על הבמה בפארק, כבר היה בהדפסה דיסק חדש יותר שלו, שיצא ממש עכשיו. היו מי שאמרו שמקרטני כבר לא רלבנטי, שהשיא שלו היה בימי הביטלס ושהחדשנות מאחוריו- אבל הדיסק החדש מוכיח שגם ארבע שנים מגיל שבעים, כשמדובר ביצירה מוזיקלית, מקרטני עדיין סחורה חמה. מאוד. מאז ימי

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-906228518835642622008-11-15T04:41:00.000-08:002008-12-07T09:01:09.745-08:00

כבר בקריאת השם Draed Zeppelin על העטיפה, עולה חיוך על הפנים: לד זפלין ורגאיי?...והחיוך הזה הופך לצחוק של הנאה כשרואים את Gregg Tortell עם מאה וחמישים קילו של תואם אלביס (הוא בכלל קורא לעצמו Tortelvis) ואת הכיסוי המוטרף ל Heartbreaker. לא פלא שרוברט פלאנט עצמו מתראיין ואומר שהוא מעריץ שרוף ושהביצוע שלהם ל Your time is gonna come עולה על זה של זפלין. בין אם הם מתעללים ב Immigrant Song , מבצעים את

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-24532106030824952532008-11-12T09:58:00.000-08:002008-12-07T09:01:27.568-08:00

זה לא ממש פוסט, רק משהו קטן/גדול לאמצע השבוע: אחד השירים היותר מושלמים של אחת הלהקות היותר טובות, בביצוע אחת הזמרות המרגשות של היום: Since I've been loving you, מהתקליט השלישי של "לד זפלין" בביצוע של קורין ביילי ריי. אחד מה"קאברים" המוצדקים שיש. ארבע וחצי דקות של כיף.

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-28010003854360234652008-11-12T09:41:00.000-08:002008-12-07T09:01:48.310-08:00

ישנם אלפי קאברים לשירים של ג'ימי הנדריקס ומאות של "היי ג'ו". אבל רובם של גיטריסטים, ולמרות שחלקם נגנים טובים, עדיין, לעשות קאבר לגיטרה של הנדריקס זה כמו להתאבד. הזמר ווילי דוויל, לשעבר מלהקת Mink Deville, שר בדרך כלל רוק ובלוז וגם שיתף פעולה בעבר עם מרק קנופלר (שהפיק לו דיסק וניגן בו). הוא לוקח את סיפור ה"רצח על רקע רומנטי" ונותן לו פירוש לטיני. העיבוד והשירה כאילו מנותקים מהמילים הטעונות, והקליפ

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-32205246658933199472008-11-04T03:58:00.000-08:002008-12-07T09:02:45.614-08:00

Cosmos Rocks - Queen & Paul Rodgersזו הפעם הראשונה שזה קורה לי. אני כותב ביקורת על דיסק ואני קרוע לשניים. מצד אחד, מדובר באחד הזמרים האהובים עלי ביותר. מצד שני: מדובר בחרא של דיסק. יכולתי להתעלם ממנו ופשוט לא לכתוב עליו, אבל צריך קצת אינטגריטי, לא? במיוחד כשזה בדיוק מה שחסר למוזיקה שבדיסק הזה. אז החלטתי להרחיב קצת את היריעה ולכתוב על דברים אחרים, טובים יותר, שהזמר המוביל את הדיסק, עשה עד היום -

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-81224551504023785732008-10-25T04:50:00.000-07:002008-11-02T08:29:35.907-08:00

בימים אלה משודרת בערוץ "אקסטרה הוט" העונה החמישית של סדרת הטלוויזיה הכי טובה, לדעתי, כן אפילו יותר מ"הסופרנוס: The Wire שמשום מה זכתה לשם העברי "הסמויה". מבחינת הז'אנר אליו היא משתייכת, זו סדרת משטרה, אבל התואר הזה עושה לה עוול. זו סדרה על החיים. בפוסט הזה אני לא מתכוון להרחיב על הסדרה עצמה, אלא על המוזיקה שהיא חלק בלתי נפרד ממנה. פסי קול של סרטים וסדרות הם כבר מזמן הרבה יותר מסתם אוסף של כמה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-11591375933696079592008-10-18T09:41:00.001-07:002008-10-19T07:59:11.250-07:00

Teddy Thompsona Piece of what you needזה לא קל להיות זמר שהוא "הבן של". תשאלו את ג'קוב דילן, את ליאם פין או את כריס סטילס. שלא לדבר על הבנים של לנון: מצד אחד, גנים מוצלחים הם דבר חשוב, וקשרים טובים אף פעם לא הזיקו בעולם המוזיקה, אבל מצד שני, לא פשוט לעמוד בציפיות. אלא ששום דבר מהדברים האלה לא מטריד את טדי תומפסון בדיסק החדש שלו. אם מדברים על התפוח והעץ, אבא ואמא הם שני עצים מפוארים: הוא - ריצ'רד

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-60456456083354103392008-10-07T11:29:00.000-07:002009-03-13T12:52:57.900-07:00

באחד הפוסטים הקודמים כתבתי על הרכבים של גיטרה-בס-תופים. הכותרת שלו הייתה: "השילוש הקדוש". לפוסט הנוכחי, העוסק בצמדים של גיטרה ותופים, חשבתי לקרוא בשם: "הזוג המוזר".גיטרה ותופים. יותר לא צריכים.בעידן שבו מוזיקת טראנס מפמפמת את הבסים ב"אומצה אומצה" אכזרי ומקהה חושים, בזמן שמוזיקת דאב מקדשת את התדר הנמוך ואנשים שמים בסלון סאב- וופר שיכול לתת פייט רציני למערכת ב"סינמה סיטי", יש משהו מתריס ואפילו

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-38939284295657591022008-10-02T03:30:00.000-07:002009-03-08T04:25:35.402-07:00

את השיר Unicornio של סילביו רודריגז שלא הייתי מגלה אותו אם לא הייתי אוהב לצפות בסרטי פרסומת מחו"ל. לפני כמה שנים BMW הרימו פרויקט של שמונה סרטים קצרים של במאים כמו אנג לי, טוני סקוט (עם ג'יימס בראון וגארי אולדמן), ג'והן פרנקנהיימר, גיא ריצ'י (שכמובן ליהק את מדונה בתפקיד ביצ'י, אבל אל תתחילו אתו, זה אחד החלשים בפרויקט). הבמאי Wong Kar Wai ("לילות בלוברי", 2046) יצר סרט בשם The follow: קלייב אואן (

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-82177048540195034862008-09-27T03:36:00.001-07:002008-10-28T01:23:55.015-07:00

מקובל לחשוב שהתפתחות היא דבר חשוב ליצירה מוזיקלית של זמר או להקה. אבל שמירה על סגנון מסוים היא לא תמיד דריכה במקום, והתקדמות היא לפעמים צעד מיותר הצידה. KOL עשו במשך הקריירה המהירה שלהם הרבה צעדים לכיוונים שונים, רק שכרגע זה נשמע יותר כמו אחד- לפנים- שניים - לאחור. הם התחילו לפני שבע שנים כלהקת גראז' רוק דרומית וכל העניין הזה של המוזיקה היה עבורם סוג של שחרור: את ילדותם העבירו שלושת האחים לבית

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-88256286549815710922008-09-25T06:22:00.000-07:002008-10-07T11:36:05.093-07:00

באמצע הדיסק החדש של איזבו הייתה לי לפתע תובנה: אין חדש תחת השמש, מה שהיה הוא שיהיה. וזו לא קטילה של איזבו. להיפך. אבל בשביל להסביר את עצמי, אני צריך לחזור חמש שנים לאחור. זה הזמן שחלף בין הדיסק הראשון של איזבו, The Fun Makers, לבין הדיסק הנוכחי. איפה הם היו ומה הם עשו במשך ההפסקה הארוכה הזו, זה עניין כבר לרשימה אחרת, אבל כשמאזינים לשני הדיסקים ברצף, מסתברים כמה דברים: 1) ההשפעות העיקריות שלהם לא

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-31050945340608511562008-09-16T04:49:00.000-07:002008-09-16T05:40:53.146-07:00

זהו. כבר לא יהיה איחוד של ה"פינק פלויד". הם הגיחו לפני כמה שנים לכמה שירים ב-Live Aid ועכשיו,אם הם ירצו לחזור על זה, הם יצטרכו לחפש מחליף לריצ'רד רייט, שמת אתמול מסרטן בגיל 65. גיל מבוגר (אני יודע שזה נשמע נורא) יחסית לכל אותם אמני רוקנ'רול שמתו צעירים מדי, אחרי שההצלחה עלתה להם לראש ופשוט פוצצה להם אותו. מי ברובה, כמו קורט קוביין, מי ממנת יתר, כמו ג'ניס ג'ופלין, ומי על ידי קיאו שלו, כמו ג'ים

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-58618500038142379712008-09-16T03:26:00.000-07:002008-09-16T05:42:40.230-07:00

הידיעות על קריסת הבנקים והבורסה בארה"ב, העלו על פני חיוך אווילי. לא, אני לא שמח לאידם של אחרים, וזה ממש לא נושא לצחוק עליו, אבל מה לעשות שצמד המילים "וול סטריט" מזכיר לי את The wall street shuffle של אחת הלהקות האהובות עלי: 10cc. הם התפרסמו עם להיטים כמו I'm not in love, או Dreadlock holiday אבל היו להם עוד עשרות שירים מלאים במשחקי מילים והתחכמויות ו- Toungue in cheeck. (דרך אגב, עשרה סי.סי זו

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-89687003264805076032008-09-14T05:05:00.000-07:002008-10-07T11:38:26.136-07:00

למרות שזה יכול להשתמע מהכותרת, לפוסט הזה אין כל קשר לאב, לבן ולרוח הקודש כמו גם למנאז'- א- טרואה (אני נמנע מלכתוב על דברים שאני לא בקיא בהם), אלא על השילוב של גיטרה - בס - תופים: הרכב רוק שבו רק "חטיבת קצב" (Rhythm Section) וגיטרה. בלי קלידים או גיטרת קצב, (הגיטרה המובילה עושה הכול), ואחד הנגנים מבצע גם את קטעי השירה. (מה שאומר שיותר גרופי'ס מתחלקות על פחות אנשים, וזו שמעדיפה את הזמר, מוצאת את

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-7972475472415571742008-09-07T05:55:00.000-07:002008-09-07T07:10:44.319-07:00

תמיד ידעתי שאני איש של ניגודים ולא פעם אמרו לי שיש לי סתירות פנימיות. אבל עכשיו זה קיבל גושפנקא מדעית. מסתבר שערכו עלי מחקר. פרופסור אדריאן נורת' מאוניברסיטת 'האריוט ווט' מסקוטלנד, אמנם לא התכוון אלי באופן אישי, אבל הוא קובע שאפשר להגדיר את האופי והאישיות של אנשים, לפי סוג המוזיקה שהם שומעים. מזמן מדברים על זה שמוזיקת הבי מטאל פונה לדופקי ראשים צעירים, רווקים ומחוצ'קנים ושהמוזיקה של בריטני ספירס

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-79428092756657933072008-08-30T08:28:00.000-07:002008-08-31T23:16:22.359-07:00

ארצ הוא יוצר צעיר שנושם היפהופ ואוכל רגאיי. לא מזמן ה'מאד פרופסור' העביר אצלו באולפן לילה של דאב אחרי הופעה בתל אביב. לארץ יש בטן מלאה על כמה דברים שקשורים לתעשיית המוזיקה בארץ, ובתור אמן אינדי עצבני, הוא מתבאס מזה שהפלייליסט ברוב תחנות הרדיו הוא טריטוריה של יחצנים, סוכנים עם קשרים, חברות תקליטים וכוכב נולד. הוא חושב שיש עוד הרבה אמנים כמוהו, שיש להם מה להגיד, אבל אין להם במה. אז הוא כתב על זה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-31547568595582618812008-08-30T05:52:00.000-07:002010-07-15T09:15:21.239-07:00

אני לא איזה מעריץ עיוור או חסיד שוטה של פול מקרטני. היצירה העכשווית שלו, מהנה ככל שהיא, לא מתקרבת למה שעשה בימי הביטלס. אבל בכל זאת, כמה מהשירים שהוא חיבר ושר, היוו את הפסקול של כמה תחנות בחיים שלי ושל לא מעט אנשים. לאיש יש רקורד מוזיקלי שאין להרבה אחרים. ב"ידיעות תל אביב" יש מי שחושבים אחרת: מתפרסמת שם אסופת הגיגים בנוגע להופעה המתוכננת שלו בארץ, תחת הכותרת: "אנחנו נשארים בבית". כל אחד זכאי לדעה

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-67975852141381368782008-08-22T08:38:00.000-07:002008-09-14T08:51:47.237-07:00

ביצועים חדשים לשירי הביטלס במשדר מחווה מיוחדזה היה היום לפני ארבעים שנה.טוב, בעצם, לפני קצת יותר מארבעים ואחת שנה.ב –1 ליוני 1967 הביטלס הוציאו את 'מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר', אלבום הקונספט הראשון, והתקליט ששינה את מוסיקת הפופ. כרגיל, ג'ורג' מרטין היה המפיק המוסיקלי, ויחד אתו עבדו שני מהנדסי קול צעירים, גאוף אמריק וריצ'רד לאש, שכבר עבדו עם הביטלס על 'רבולבר' (ואח"כ גם על האלבום הלבן

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-89607785582322175352008-08-22T08:34:00.000-07:002008-09-13T10:08:08.342-07:00

בהיסטוריה הקצרה של הרוקנ'רול הישראלי, מעטים היוצרים שמצד אחד ייצרו כל כך הרבה באז, ומצד שני- הצליחו להביא לי את הנרווים ברמה שלא זכורה לי.מה לא אמרו על אסף אבידן, שג'ניס ג'ופלין, לא פחות, שרה מהגרון שלו, שרוברט פלאנט יכול לפרוש, שיש לו קול שכמותו עוד לא נשמע.האמת, אסף אבידן שר בקול ייחודי (אני לא סתם נמנע מלכתוב שיש לו קול ייחודי, ואגיע לזה בהמשך), אבל זה לדעתי ייחוד של גימיק. כזה שמחזיק שיר-

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-69568021395001901532008-08-22T08:28:00.000-07:002008-08-24T11:14:18.124-07:00

לכתיבת ביקורת על דיסק חדש של Crowded House יש סוף ידוע מראש. גם ביום בינוני, הרכב הוותיק הזה לא מסוגל להוציא תחת ידיו שיר גרוע אחד. החדשות הטובות הן שהדיסק החדש שלהם נוצר בכמה ימים מוצלחים במיוחד. החדשות הרעות הן, שיש בו ארבעה עשר שירים בלבד. מעט מדי למי שהתגעגע.במשך השנים שחלפו מאז שהכרנו אותם, "הביטלס האוסטרלים", לא פינקו אותנו ביותר מדי תקליטים. ששה בסך הכול. ההרכב, הנהנה ממעמד של "קאלט"

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-471258379921189289.post-63134424512994567882008-08-22T08:06:00.000-07:002008-08-25T01:57:53.531-07:00

אפשר להתייחס בזלזול, לקרוא להם דינוזאורים, להגיד שהם פתטיים ולבטל אותם בתור "חטיארים בדרכים". אבל תגידו מה שתגידו, כמה מאגדות הרוק שהגיע אלינו לאחרונה – וכאלה שבדרך, היו יכולות להרשות לעצמן לשבת באחוזה הפרטית ולשתות "דום פריניון" בין אוסף תקליטי הפלטינה.לא מזמן קפצה אשרת קוטלר לראיין את 'דיפ פרפל' באיטליה לקראת ההופעה שלהם בארץ. "למה אתם בעצם לא פורשים"? שאלה אותם ברוב טאקט. רוג'ר גלובר, הבסיסיט

רסיברhttp://www.blogger.com/profile/05668301460738655800noreply@blogger.com1