מותו של לוחם רוקנ'רול. שנה לפטירתו של רוני פיטרסון 1957-2019 מותו של רוני פיטרסון לפני שנה בביתו, הוא מוות מוקדם ובלתי צפוי. לפחות הוא זכה למות כמו צדיק, בשנתו. רוני פיטרסון היה אניגמה: מוזיקאי אמריקאי, לא יהודי, שהגיע לכאן לפני הרבה זמן כדי לעבוד עם שלום חנוך- ומאז קשר את גורלו עם הארץ; רוקר במדינת היהודים, שהשתמש בגיטרה שלו כבמצ'טה, כדי לפלס דרך לבלוז בישראל; לוחם רוקנ'רול אמיתי, כשם אלבומו האחרון. הטמפרמנט הסוער שלו כבר סיבך אותו בכמה אמירות מיותרות, אבל דני ליטני אמר לי עליו פעם: "נשמה טובה במסווה של קשיחות סטייל כנופיות אמריקאיות". והנשמה הטובה הזו נגעה בהרבה אנשים בישראל. בנובמבר 2011 ראיינתי אותו עבור רשת Mynet וידיעות תל אביב. ואם היו אומרים לי אז, שרק שמונה שנים לאחר מכן אכתוב לו הספד, הייתי חושב שזו בדיחה גרועה. פיטרסון היה 'טיפוס' מבטן ומלידה, כמו שאפשר להווכח מהראיון ההוא: אנחנו יושבים במטבח ביתו, לא רחוק מהיכל התרבות. על אחד המדפים בולטת אריזת ג'מבו של אבקת חלבון לספורטאים. רוני פיטרסון, גרום, לבוש בשחור, רוקר בנעלי בית, לא נראה כמו מיש
