יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

Power girls





גל דה פז- "תמונע":
כשהגיע אלי האלבום "בלוז לחלום" של גל דה פז, כתבתי שיש לה אמפליפייר בבטן. אחרי שהייתי בהופעה שלה, אני חושב שטעיתי. היא מחזיקה שם מערכת הגברה של אצטדיונים.
הדציבלים שהיא מפיקה על הבמה הם משהו שצריך לשמוע כדי להאמין. אבל העוצמה היא רק חלק מהסיפור. כי גל דה פז לא סתם צורחת. היא יודעת להשתמש בקול העוצמתי שלה ברגש, לוחשת כשצריך ומנפצת את כוסות הזכוכית ב"תמונע" כשהשיר דורש. כשמאחוריה הרכב מגובש אתו הקליטה את האלבום, המעניק לה מעטפת סטרואידים (אריאל קשת- קלידים, מוטי לייבל ועופר שקלרסקי - גיטרות, גיא ברתור - בס, מתן אפרת – תופים); ההפקה המוזיקלית של קשת את שקלרסקי מעיפה את השירים וגל דה פז מוכיחה שהיא פרפורמרית מהסוג שחסר כאן: כריזמתית, אותנטית ועם הלב במקום הנכון: בלוז וקאנטרי רוק שבא מאמריקה, אבל עם תכנים מקומיים ועכשוויים לגמרי. בלוז מס- הכנסה ("מצוקה כלכלית"), המוקדש לכל בעלי המינוס בבנק שבקהל, ו"אני ובובי מגי" של כריס קריסטופרסון, שהופך אצלה בשיא הטבעיות ל"קובי שלי". "אני נולדתי במקום הלא נכון/ בזמן הלא נכון" היא שרה, אבל מזל שהיא כאן ועכשיו. אחרת איך היינו נהנים ממנה? גל ביצעה את כל שירי אלבום הבכורה המצוין שלה, וגם הוסיפה את: “With a little help from my friends” בביצוע שהיה גורם לג'ו קוקר לקנא. היא סיימה ב"בלדה לחוסר בטחון", אבל היא בהחלט יכולה לשנות את זה ל"בלדה לניצחון".
http://www.myspace.com/galdepaz
http://www.galdepaz.com
http://www.youtube.com/galdepaz

"כפרינה"- "סאבליים":
בתוך יומיים ראיתי זמרת נוספת שנותנת משמעות מיוחדת לביטוי: הופעה "חיה". עשרים שעות אחרי ההופעה של דה-פז, הלכתי לראות הופעה של דנה כספי. לכאורה מישהי שונה לגמרי מגל דה פז, אבל האמת היא שיש להן לא מעט במשותף. שתיהן חולקות אהבה לבלוז ול"גרוב", אלא שאצל דנה- וההרכב "כפרינה", (שרון בוזין- גיטרה, רון ינאי- בס, בועז ברקת- קלידים, אלעד יצחקי- תופים) - הוא צבוע בצבעי מוזיקה אתנית. זוהי מוזיקה שיכולה להתאים לאלה שאוהבים את הבלוז שלהם בגוון מזרחי, וגם למי שלא מתנגד לרוק במוזיקה המזרחית שלו. אבל אל תצפו לשמוע כאן את משה פרץ אבי פרץ אלי פרץ ושיראל...גם לא את דודו אהרון. מה ש"כפרינה" רוקחים על הבמה, זו מוזיקה כנה וסוחפת. השירים של כספי-בוזין הם טקסטים על אהבה וכיסופים אותם מגישה דנה כשהיא שמה את הלב על השולחן. היא מזכירה לי לפעמים את שושנה דמארי ז"ל, בתוספת גיטרה מייבבת. קול באשה- ערגה. רואים שהיא באה מאהבה וגנובה על מה שהיא עושה, וההופעה שלה מעניקה, כשם אחד משירה, "אושר" גדול.
http://www.eganu.com/people/card.php?id=8966
http://www.myspace.com/danacaparina

אין תגובות: