יום חמישי, 12 בפברואר 2009

טיסות סולו

Dan Auerbach
Joshua J. Tillman
הפוסט הזה מחבר בין שני אנשים שאין ביניהם קשר, אבל המשותף להם - חוץ מהעובדה ששניהם ג'ינג'ים, שזו כבר נקודה לזכותם - היא קריירת סולו שמזמינה לבדוק איזו מוזיקה הם עושים בנפרד מהלהקות שהם חברים בהן. הראשון הוא הזמר- גיטריסט Dan Auercach שיחד עם המתופף פטריק קרני מהווה את הצמד The Black Keys. אחרי שבעה אלבומים של הצמד, דן אברבוך הוציא השבוע תקליט סולו ראשון: Keep it Hid. בדרך כלל כשמישהו יוצא לטיסת סולו , זה בגלל שהוא רוצה לסטות לכיוונים חדשים שלא מתאימים לסגנון של ההרכב המקורי. כמו שמרמז שם השיר שלו I want some more. לא ברור מדוע דן אברבוך לא שיתף את קרני כמתופף בפרויקט הצדדי שלו, כי בטוח שאם הוא היה מציע לו, הוא היה נענה בחיוב. במיוחד כשלא מדובר באיזה סגנון מוזיקלי חדש ובלתי צפוי. דן אברבוך לא גילה את הדאנס או פנה למטאל. ארבעה עשר השירים המצוינים ב - Keep it Hid יכולים היו להיות בשקט חלק מדיסק של הרכב האם שלו. יש כאן בלוז, בלוגראס, קצת סול,רוק ועוד בלוז. דן אברבוך מעיד על עצמו שהוא גיק של ציוד אנלוגי ופריק של מגברי וינטג' ופאז בוקס של פעם. התקליט החדש הוקלט באולפן"אקרון אנלוג" הפרטי שלו, הצמוד לביתו באוהיו, על טהרת הציוד האנלוגי. זה מסביר את הצליל החם והסמיך של הגיטרה של אברבוך, שדיסק הסולו שלו הוא אמריקנה במיטבה.
ומגיטריסט שלקח הפסקה מהמתופף שלו - למתופף שמוציא דיסק סולו.
Joshua J. Tillman הצטרף לפני חצי שנה ל- Fleet Foxes כמתופף, וגם כזמר נוסף המתגבר את ההרמוניות הקוליות יוצאות הדופן של הלהקה המצוינת הזו. אבל לא הרבה אנשים יודעים, שג'יי טילמן הוציא בימים אלה את הדיסק החמישי (!) שלו. מסתבר שהוא סינגר-סונגרייטר עם לא מעט אוהדים בזכות עצמו. הסגנון שלו הוא משהו בין ניק דרייק לריאן אדאמס, אבל ההשוואה הזו היא רק תאור חלקי. ג'יי טילמן יוצר שירים שהם פורטרטים מהורהרים של החיים והאהבה ומספר סיפורים בנוסח פיט סיגר. שלושה עשר השירים בדיסק החמישי שלו, Vacilando Territory Blues, הם לא בלוז במובן המוזיקלי של המילה, אלא יותר עניין של סטייט אוף מיינד.
אברבוך וטילמן שווים עיון מעמיק. טילמן גם נתן לי רעיון לפוסט מעניין על תופעה רווחת ברוק: הוא ייקרא "מתופף ושר" ואתם כבר מבינים מה יהיה הנושא שלו. המשך יבוא.

אין תגובות: