לורד הוצ'י קוצ'י
כש"סגול כהה" הופיעו בארץ, הגרעין הקשה של האוהדים השרופים אמר שלא משנה עד כמה סטיב מורס הוא גיטריסט טוב, "דיפ פרפל" בלי ריצ'י בלקמור, זה לא זה. מעט מאוד אנשים הוטרדו לעומת זאת מהעובדה, שהגלגול הנוכחי של הלהקה כולל את הקלידן (המצוין) דון איירי, כמחליף של ג'ון לורד, אחד ממייסדי הלהקה. לורד, (שבכלל התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו אצל ה"קינקס" ב-1964), הקים את "דיפ פרפל" ב- 1968, אבל פרש סופית מההרכב, אחרי האיחוד המוצלח שהיה באמצע שנות השמונים. מאז הוא התמסר לתקליטי סולו, בהם ניגן גם ג'אז ויצירות בהשראת מוזיקה קלאסית. ב-2003 הוא היה בסיבוב הופעות באוסטרליה, ונקע את אחת מאצבעותיו. את הסיבוב, שהיה על טהרת הפסנתר הקלאסי, הוא נאלץ לבטל, אבל לא המשיך להתבטל: הוא הציע לכמה מוזיקאים מקומיים, בשם "אנשי ההוצ'י קוצ'י", להופיע ביחד. היה להם אלבום בלוז די מצליח באוסטרליה והם ידעו כמובן מיהו ג'ון לורד, אבל הם אף פעם לא נפגשו אתו לפני כן. את החזרה הראשונה הם עשו בבדיקת הסאונד, לפני ההופעה במועדון בשם "המרתף" בסידני. הייתה ביניהם כימיה טובה והם נתנו הופעה כמו פעם: שירים של ווילי דיקסון, ג'וני ווינטר, ליטל וולטר, Booker T, וגם שיר אחד של Cream ואחד של Led Zeppelin. ה"גיג" המאולתר הצליח מעל למשוער, וגם יצא על די.וי.די. ודיסק. אפשר לראות ולשמוע איך כולם נהנים מכל רגע ונותנים הופעה מהוקצעת בלי פירוטכניקה ומסכי וידאו. לורד שב ללונדון והמשיך להוציא תקליטי סולו אינסטרומנטליים, אבל הרגיש דגדוג באצבעות והתגעגע למשהו שורשי ופשוט. זו הייתה רק שאלה של זמן עד שיחזור ויקליט עם חבורת האוסטרלים. כשהוא נושק לגיל שבעים, ג'ון לורד, האיש וה"המונד", עשה אתם סשן נוסף. הם באו ללונדון והקליטו אתו דיסק אולפן בשם: "זהירות. גברים לבנים רוקדים", בו אירחו את יאן גילאן.
תגובות