איזי סליידר
Lowell George
חייו ומותו של רוקנרול דוקטור
פרנק זאפא אמר לו שהוא מתבזבז אצלו ב"אמהות ההמצאה" ודחף אותו להקים להקה משלו. מיק ג'אגר וג'ימי פייג' אמרו שהוא המוזיקאי המועדף עליהם. ג'קסון בראון כינה אותו ה"אורסון וולס של הרוקנ'רול" וכתב עליו שיר מלא געגועים- Of Missing Persons. כריס רובינזון מה- Black Crowes מנסה להמשיך את דרכו. "לא היה שום דבר רגיל בנוגע לבחור", מתארת אותו אשתו, אליזבת ג'ורג'. הוא היה לואל ג'ורג': כותב השירים, המלחין, הזמר המוביל, נגן גיטרת סלייד, המפיק המוזיקלי והמייסד של Little Feat. הוא מת ב- 1979, רק בן שלושים וארבע.
בתחילת שנות השבעים, הלהקות מהחוף המזרחי נראו ונשמעו כמו יצאו משטנץ אחיד: שיזוף עמוק, שיער ארוך וג'ינס, הרמוניות קוליות גבוהות וחלקלקות, שירים מעובדים בשלמות וגרוב במקצב נינוח. חברות התקליטים שיווקו אותם בתדמית ארוזה היטב כחלק ממיתוס פורעי החוק המחפשים את הנירוונה החמקמקה, אי שם בין הקיצוניות של הרוקנ'רול לבין החיים הנוחים בשמש. באמצע העולם הזה היה לואל ג'ורג'. גם הוא נראה Laidback, ועטה ג'ינס ושיער ארוך. אך היה לו מראה דובי, סתור משהו, והבעה שלווה ושמחה. הוא היה כמו איזה צ'אבי גורו. ובזמן שלמוזיקה שלו היו כל המאפיינים של התקופה, היה בה גם משהו מחוספס. כן, הוא היה חלק מהדבר הקליפורני הזה, אבל יותר מלא נשמה. הסגנון שלו היה בן כלאיים: קאנטרי בלוז רוק, אבל בצד הפאנקי של הרחוב. יותר משלושים וחמש שנים אחרי, כשאני מאזין היום לטקסטים הסוריאליסטיים ולחוש ההומור המוזר של לואל ג'ורג', הם נשמעים לי בדיוק כמו שיהיו גם בעוד ארבעים שנה: אקלקטיים, משוחררים ובלתי נשכחים. מתחת לקישוטים הדרומיים המתחייבים ממוצאם, השירים של Little Feat משלבים בלוז, רית'ם אנד בלוז, קאנטרי ורוקנ'רול. שירים נצחיים כמו Rock and roll doctor, Long distance love, Sailin’ Shoes, Dixie chicken, Fat man in a bathtub, Willin. הם היו מיוחדים בנוף הקליפורני האחיד, ההופעות היו 'סולד אאוט' ומוזיקאים עמיתים העריכו אותם. אבל אחרי שמונה תקליטים, העניין של ג'ורג' בלהקה הלך ודעך, כמו מצב בריאותו. הוא הכריז על פירוק הלהקה והקליט אלבום סולו: Thanks, I’ll eat it here הנפלא, בו שר שירים מקוריים וגם כמה קאברים בסגנונו המיוחד. שורות של אחד השירים תיארו את מצבו בכנות: Its so easy to slip/ its so easy to fall/ let your memory drift/ and do nothing at all. באמצע סיבוב ההשקה של התקליט, לואל ג'ורג' מת מהתקף לב שנגרם מקוקטייל קטלני של עודף משקל, התמכרות לסמים והמאמץ של מסע ההופעות. Little Feat התאחדו כמה שנים אחרי מותו והם מוציאים תקליטים ומופיעים עד היום. אבל כמו בהרבה הרכבים שהיו מבוססים על אדם אחד ומיוחד, כשהוא הולך, זה כבר לא אותו הדבר. הרבה קאברים ותקליטי מחווה נעשו לשירים שלו, כולל ביצוע של בתו Inara George שהיא סינגר- סונגרייטר בזכות עצמה, לשיר Trouble. אם אתם אוהבים מוזיקה, לואל ג'ורג' יעלה חכם חיוך רחב על הפנים. איפה עוד תמצאו שורות כמו: If you’ll be my dixie chicken/ I’ll be your Tennessee lamb/ and we could walk together down in dixie land
בתחילת שנות השבעים, הלהקות מהחוף המזרחי נראו ונשמעו כמו יצאו משטנץ אחיד: שיזוף עמוק, שיער ארוך וג'ינס, הרמוניות קוליות גבוהות וחלקלקות, שירים מעובדים בשלמות וגרוב במקצב נינוח. חברות התקליטים שיווקו אותם בתדמית ארוזה היטב כחלק ממיתוס פורעי החוק המחפשים את הנירוונה החמקמקה, אי שם בין הקיצוניות של הרוקנ'רול לבין החיים הנוחים בשמש. באמצע העולם הזה היה לואל ג'ורג'. גם הוא נראה Laidback, ועטה ג'ינס ושיער ארוך. אך היה לו מראה דובי, סתור משהו, והבעה שלווה ושמחה. הוא היה כמו איזה צ'אבי גורו. ובזמן שלמוזיקה שלו היו כל המאפיינים של התקופה, היה בה גם משהו מחוספס. כן, הוא היה חלק מהדבר הקליפורני הזה, אבל יותר מלא נשמה. הסגנון שלו היה בן כלאיים: קאנטרי בלוז רוק, אבל בצד הפאנקי של הרחוב. יותר משלושים וחמש שנים אחרי, כשאני מאזין היום לטקסטים הסוריאליסטיים ולחוש ההומור המוזר של לואל ג'ורג', הם נשמעים לי בדיוק כמו שיהיו גם בעוד ארבעים שנה: אקלקטיים, משוחררים ובלתי נשכחים. מתחת לקישוטים הדרומיים המתחייבים ממוצאם, השירים של Little Feat משלבים בלוז, רית'ם אנד בלוז, קאנטרי ורוקנ'רול. שירים נצחיים כמו Rock and roll doctor, Long distance love, Sailin’ Shoes, Dixie chicken, Fat man in a bathtub, Willin. הם היו מיוחדים בנוף הקליפורני האחיד, ההופעות היו 'סולד אאוט' ומוזיקאים עמיתים העריכו אותם. אבל אחרי שמונה תקליטים, העניין של ג'ורג' בלהקה הלך ודעך, כמו מצב בריאותו. הוא הכריז על פירוק הלהקה והקליט אלבום סולו: Thanks, I’ll eat it here הנפלא, בו שר שירים מקוריים וגם כמה קאברים בסגנונו המיוחד. שורות של אחד השירים תיארו את מצבו בכנות: Its so easy to slip/ its so easy to fall/ let your memory drift/ and do nothing at all. באמצע סיבוב ההשקה של התקליט, לואל ג'ורג' מת מהתקף לב שנגרם מקוקטייל קטלני של עודף משקל, התמכרות לסמים והמאמץ של מסע ההופעות. Little Feat התאחדו כמה שנים אחרי מותו והם מוציאים תקליטים ומופיעים עד היום. אבל כמו בהרבה הרכבים שהיו מבוססים על אדם אחד ומיוחד, כשהוא הולך, זה כבר לא אותו הדבר. הרבה קאברים ותקליטי מחווה נעשו לשירים שלו, כולל ביצוע של בתו Inara George שהיא סינגר- סונגרייטר בזכות עצמה, לשיר Trouble. אם אתם אוהבים מוזיקה, לואל ג'ורג' יעלה חכם חיוך רחב על הפנים. איפה עוד תמצאו שורות כמו: If you’ll be my dixie chicken/ I’ll be your Tennessee lamb/ and we could walk together down in dixie land
תגובות