יום ראשון, 8 במרץ 2009

תודה לאל. יש חיים על המאדים.


בדרך כלל אני כותב על מוזיקה, ואם יש לי יציאה לכיוון טלוויזיה, זה גם קשור למוזיקה: כמו במקרה בו כתבתי על "הסמויה" או על סדרת הפרסומות של ב.מ.וו.
גם הפוסט הזה עוסק בסדרות טלוויזיה, כאלה שהמוזיקה בשבילן היא הרבה יותר מכמה שירים בפסקול.
Life On Mars היא גן עדן לאנגלופילים. זו סדרת מתח בריטית מעולה שבגלל השם שלה, אפשר לחשוב שהיא מז'אנר המדע הבדיוני, אבל היא לא. אולי רק קצת. השנה היא 2006. סם טיילר הוא בלש במנצ'סטר שמנסה לגלות מי חטף את החברה שלו ובמקביל חוקר סדרת רציחות אלימה. אבל אז הוא נוסע ברכב, ברדיו מתנגן
"החיים על מארס" של דייוויד בואי, ולפתע- תאונה. סם טיילר נפגע קשה ומתעורר ב...שנת 1973. הוא לא יודע אם הוא נסע בזמן, איבד את שפיותו או נמצא בחלום, או גרוע מזה, שרוי בקומה. הוא מוצא את עצמו ביחידת משטרה קוקנית, עם בלשים מצ'ואיסטים, סקסיסטים ואלימים, בפיקודו של בוס קשוח. הוא מנסה ליישם שיטות בילוש מודרניות, אבל זה באמת מיותר: ממילא כולם מסביב מפברקים ראיות ומוציאים הודאות במכות. חוץ מזה, אין מחשבים, אלא מכונות כתיבה ישנות, וכשהוא מנסה להסביר על דנ"א, חושבים שהוא מדבר יוונית. הסדרה המיוחדת הזו נמשכה שתי עונות מקוריות עם סיום מופתי. סצנות האקשן מלאות בשירים המוקדמים והקלאסיים של בואי, רוקסי מיוזיק, באד קומפני, ויסאג', אולטראווקס, אטומיק רוסטר (שקליר כתב עליהם פוסט מחכים) ועוד.
גם האמריקאים התרשמו, והרימו
גרסא משלהם, עם הארווי קייטל המצויין ומייקל אימפריולי, שגילם את כריסטופר מולטיסנטי ב"סופרנוס".
בינתיים, האנגלים השרוטים לא התבטלו, עשו סדרת "ספין אוף" ונתנו גם לה שם מתוך שיר של בואי:
Ashes to Ashes
השנה היא 2008. הבלשית אלכס דרייק
חוטפת כדור מפושע סדרתי ומתעוררת ב...תחילת שנות השמונים בלונדון. נשמע כמו אטריות מחוממות? תחשבו שוב. אלכס דרייק מוצאת סביבה את כל הבלשים המחוספסים מ"החיים על מארס" ובראש מתנגן לה כל הזמן השיר של בואי. הטרדה מינית היא מושג שעדיין לא הומצא בתחילת שנות השמונים, וטקס חניכה בו היא צריכה לחשוף את ישבנה, הוא רק אחד הדברים שהיא צריכה להתמודד אתם, לפני שהבלשים חובבי הבירה יקבלו אשה כשווה בין שווים. בשונה מסם טיילר מהסדרה הקודמת, אלכס דרייק מודעת למצבה: היא יודעת שהיא נמצאת בתוך תת-ההכרה שלה ושכל מה שקורה לה, מתרחש בתוך ראשה שלה בלבד. אבל זה לא מפריע לה לפענח בכל פרק מקרה פשע אחר, ובמקביל גם לפתור את רצח ההורים שלה, שאותם, ואת עצמה כילדה, היא פוגשת בסגנון "בחזרה לעתיד". אלכס דרייק, כמו הסדרה כולה, לא לוקחת את עצמה ברצינות. בדיאלוגים שיש לה עם השוטרים והגנבים המקיפים אותה, היא מודיעה להם שהם לא אמיתיים ושהם בסך הכל יצירי המוח ההוזה שלה. כשהיא שואלת את אחד הבלשים על או.סי.די (Obsessive Compulsive Disorder), הוא אומר לה שהוא מכיר רק את או.אם.די (Orchestral Manoeuvers in the Dark). כמה אנגלי.
הליצן מהשיר של בואי מופיע בסיוטים של אלכס דרייק, על תקן של מלאך המוות, ומלבדו מלא הפסקול בקלסיקות הבריטיות של שנות השמונים. תענוג לעיניים ולאוזניים. או כמו שאפשר לומר רק באנגלית:
Life on Mars has risen from the ashes…

אין תגובות: