יום שבת, 23 ביולי 2011

Why does my heart feel so good



דעה מוקדמת זה משהו שצריך להימנע ממנו. במיוחד כשזה נוגע למוזיקה- ועוד יותר כשמדובר בהופעה חיה. לפני המופע של מובי, לא היו לי ציפיות גדולות; אחריה- אני כבר מכה על חטא. הבנאדם נתן בראש כמו גדול. לא רק שהוא הפתיע את כל הסקפטים, הוא הצליח להמם, עם הופעה אנרגטית, סוחפת ומקפיצה. מה שהיה אתמול בגני התערוכה, זה וואחד מסיבה.

בהתחלת הערב, נראה היה שהסל של הפיק ניק מערבב חלב עם בשר: כהן@מושון הם אחלה, אבל הרי לא בשבילם התכנסנו. קאקי קינג היא גיטריסטית טובה, אבל מתאימה יותר לחללים אינטימיים (כמו ההופעה הקרובה שלה עם תמר אייזמן בבארבי ב-14.7). מי שטרח להקדים, העדיף להתרכז בלהיט: "בירה 1+1"- וחיכה למופע המרכזי. בדרך לשם, קרודר & דורפמייסטר נתנו סט ארוך, מתובל בראפ במבטא גרמני- ומילאו את משבצת החימום כמו שנדרש מהם. ואז הגיעה ההמתנה למנה העיקרית, שנתנה לנו זמן לתהות מה אנחנו הולכים לקבל.

מובי היה בצעירותו מוזיקאי Pאנקיסט; אחרי זה הוא העביר כמה שנים בטכנו – ופתאום, ממש בסוף המילניום, הוא הפציע עם:Play - אלבום מפתיע שלקח את מוזיקת הדאנס למקום אחר; הוא ערבב סימפולי בלוז וגוספל, פסנתרים מהפנטים, אלקטרוניקה לייט וקולות אנושיים- והתוצאה הייתה לא פחות ממכושפת. כל 18 שירי האלבום נמכרו מראש לפרסומות (של: "אינטל", "סקיי", מקסוול האוז", "יגואר" ו"נוקיה") ולתכניות טלוויזיה; היו אף מקרים בהם אותו שיר נמכר כמה וכמה פעמים למפרסמים שונים. הדיסק היה הצלחה כלכלית עצומה, עוד לפני שמכר עותק אחד – ואח"כ מכר עוד ים עותקים. אם עד אז מובי היה מוזיקאי נישתי- לפתע הוא הצליח לכבוש קהל חדש- וגדול- של מוזיקת מיינסטרים.

אחר כך הוא התחיל קצת לחזור על הטריק, ולפעמים המוזיקה שלו נשמעה ממוחזרת.

כל המחשבות האלה, שחלפו בראשם של האלפים שחיכו להופעה שלו - נעלמו ברגע שהיא החלה: הממזר עלה חמוש בגיטרה ומוקף בהרכב מפתיע: מתופף, כנרת ובסיסטית חייתיות, וזמרת, ג'וי מלקולם – בעלת מנעד קולי בלתי אפשרי. כבר מהצלילים הראשונים של In my heart היה ברור שהרבה אנשים הולכים לבלוע את הכובע. כשהוא המשיך עם Go ו-

Why Does My Heart Feel So Bad – אפשר היה להבין ששמחה גדולה תהיה פה. האנרגיה זרמה מהבמה לרחבה בכמויות, לפעמים גולשת להופעת רוק כסחנית, לעתים מרחפת- אבל כל הזמן מתקיפה את כל החושים, תופשת את הראש, מכה בבטן ומקפיצה את הרגליים. לא יהיה מוגזם לומר שהייתה אקסטזה באוויר.Body rock ו- Porcelain מרימים את התקרה, קאברים חזקים של Whole lotta love ו- Walk on the wild side נוחתים בזה אחר זה, ו-Lift me up באמת לקח את כולם לריחוף גבוה – והזכרתי כאן רק חלק מ-24 הקטעים המצוינים שהרכיבו את הסט ליסט והפכו את ההופעה הזו לרייב מדבק. אני הופך לצמחוני, אם זו התוצאה של חומוס, ג'ינג'ר, גזר ותרד אורגניים שמובי ביקש לפני ההופעה. הוא אמר על עצמו פעם: "אני איש מוזר וקירח בגיל העמידה, שמקליט אלבומים לבד בחדר השינה שלו. הלוואי והיה לי משהו נוצץ יותר להציע, אבל זאת האמת" – אבל האמת, אתמול הפרסונה הבימתית שלו נצצה וזהרה, כמו גיבור גיטרה המגובה בהרכב חלומי שנתן את הכל- והשאיר את הקהל, ממש כמו שם אלבומו האחרון: Destroyed.

אין תגובות: