יום ראשון, 7 בספטמבר 2008

אני מה שאני שומע. בערך.


תמיד ידעתי שאני איש של ניגודים ולא פעם אמרו לי שיש לי סתירות פנימיות. אבל עכשיו זה קיבל גושפנקא מדעית. מסתבר שערכו עלי מחקר. פרופסור אדריאן נורת' מאוניברסיטת 'האריוט ווט' מסקוטלנד, אמנם לא התכוון אלי באופן אישי, אבל הוא קובע שאפשר להגדיר את האופי והאישיות של אנשים, לפי סוג המוזיקה שהם שומעים. מזמן מדברים על זה שמוזיקת הבי מטאל פונה לדופקי ראשים צעירים, רווקים ומחוצ'קנים ושהמוזיקה של בריטני ספירס ודומותיה קוסמת בעיקר לברביות כדוגמתה, אבל פרופסור נורת' לקח את זה צעד אחד קדימה: הוא ערך סקר בין שלושים וששה אלף משתתפים (!) והוא טוען משהו כמו: "אמור לי מה אתה שומע ואומר לך מי אתה". נשמע מעניין, אבל אני לא מכיר הרבה אנשים שנצמדים לסוג מוזיקה אחד. בכלל, זה מה שיפה במוזיקה, שהיא מלאה בז'אנרים שמשפיעים ומושפעים זה מזה. מה שמביא אותי לשאלה בנוגע למחקר של הפרופסור הסקוטי: מה בנוגע לאנשים, ויש לא מעט כאלה, בעלי טעם אקלקטי שאוהבים כמה סוגי מוזיקה במקביל?. אני למשל, מוגדר לפי תוצאות המחקר כבעל ביטחון עצמי גבוה, יצירתי, עדין ונדיב, לא מוחצן - אבל בטלן - וכל זה כי אני נהנה לשמוע בלאק סאבאת', לד זפלין ושאר רוק כבד; לעומת זאת, בגלל שאני אוהב גם את המוזיקה של ווילי נלסון ולפעמים קצת גלן קמפבל (הכיסוי שלו ל- Times like these של ה'פו פייטרס' ממש מצויין), אז כמו כל אוהבי מוזיקת קאנטרי אני דווקא חרוץ וכן מוחצן. ויש עוד סתירות באופי שלי: זה שאני אוהב בלוז ולפעמים גם צ'ייקובסקי, עושה אותי לבעל הערכה עצמית גבוהה, אבל יחד עם זה, מופנם...וכל מיני להקות אינדי שאני שומע, מגדירות אותי כבעל הערכה עצמית ירודה, עצלן (שוב), וממש לא עדין. אבל מה, קריאטיבי...אגב, המחקר לא מתעסק עם אוהבי מוזיקת עולם או פולק, ומעניין איך הוא היה מאפיין אוהבי מוזיקה ישראלית...דרך אגב, המחקר נמשך, ומי שרוצה, יכול להשתתף.
אז מצד אחד, טוב שיש מחקר שמבטל את הסטיגמה של חובבי רוק כבד כדכאוניים ובעלי נטיות אובדניות המהווים סכנה לעצמם ולחברה, ושקובע שיש להם הרבה משותף עם חובבי מוזיקה קלאסית (טוב, לבטהובן יש כמה 'ריפים' שחבל על הזמן) - אבל מצד שני, אם אני מנסה ללמוד משהו מהמחקר הזה, אני מבין שאני...מבולבל.
נזכרתי גם במחקר קודם של הפרופסור הנכבד, שגם הוא עסק במוזיקה ואישיות, וגם בו היו כמה ממצאים מעניינים:
מאזיני היפ הופ עושים יותר סקס, עם יותר בני זוג (טוב,לא סתם הקליפים שלהם מלאים כוסיות שמנענעות את הישבן) ולעומתם רק 1.5 אחוזים מאוהבי מוזיקת קאנטרי קיימו יחסים עם יותר מבן זוג אחד (אבל בטח רבים מהם מפנטזים על דולי פרטון)...חמישים אחוז מאוהבי 'היפ הופ' הודו בביצוע מעשה פלילי, אבל גם החנונים לא יוצאים נקיים: רבע מחובבי מוזיקה קלאסית מעשן גראס ("בו'נה המאהלר הזה מטיס אותי") ואחד מכל עשרה חובבי אופרה, ניסה פטריות הזיה. שימו לב: אם מציעים לכם טרמפ, תבדקו טוב שהנהג הוא לא איזה טיפוס שאוהב גם מוזיקה קלאסית -וגם אופרה.
במחשבה שנייה...

אין תגובות: