יום שבת, 18 בדצמבר 2010

הבלדה על יורמה ויאיר



לפעמים, הסיפורים המעניינים מתגלים לגמרי במקרה. כמו הסיפור על הוט טונה ויאיר דלאל:

לפני כמה שבועות, ראיינתי את ג'ו בונאמסה לקראת ההופעה שלו בארץ. מכיוון שהאלבום האחרון שלו, הוקלט ביוון, בשילוב בוזוקי ואוזו, שאלתי אותו אם ירצה לפגוש בארץ מוזיקאי המנגן על עוד. "בטח", אמר בונאמסה, "סדר משהו". מיד חשבתי על יאיר דלאל, מוזיקאי בינלאומי המתמחה כבר שנים רבות במוזיקת עולם ויוצא מכאן להופעות ברחבי הגלובוס. אלא שביום בואו של בונאמסה לארץ, דלאל היה אמור להיות בשבדיה. "אבל אתה יודע עם מי הייתי מאוד רוצה לנגן?", שאל אותי דלאל- ולא יודע למה, נפלט לי השם "יורמה", במהירות. "איך אתה יודע?" התפלא דלאל, "סתם, ניחוש", אמרתי, "אולי בגלל שגם הוא בדרך לארץ". ואז יאיר סיפר לי את סיפור הפגישה שלהם.

בשנות השישים העליזות, יורמה קאוקונן היה הגיטריסט של Jefferson Airplane, עם הזמרת גרייס סליק ששרה בקולה המיוחד, את- White rabbit המופלא, ו"מישהו לאהוב" שכיכב בסרטם האחרון של האחים כהן.

יאיר דלאל, אז מעריץ נלהב, גדל על המוזיקה של התקופה ונשבה בצלילי הכינור של המוזיקאי פאפא ג'ון קריץ', שניגן עם"ג'פרסון איירפליין". שניים מחברי הלהקה, הגיטריסט יורמה קאוקונן והבסיסט ג'ק קאסדי, הקימו כבר אז הרכב צדדי בשם Hot Tuna שאפשר להם להשתעשע בג'אמים של בלוז- רוק. בינתיים, המטוס של ג'פרסון הפך לחללית, ואחרי חילופי הרכבים, התפוגג יחד עם העשן המתקתק של התקופה. "הוט טונה", לעומת זאת, ממשיכים להיות סחורה חמה בסצנת הבלוז- רוק העולמית. ב-2004, נערך פסטיבל WOMADהשנתי ברדינג, אנגליה, (World of Music Arts and Dance) – בו הופיעו גם 'הוט טונה' - והערב האחרון נקבע כג'אם סשן. יאיר דלאל, שבינתיים הפך למוזיקאי מוערך בזכות עצמו- היה אחראי על ארגון הסשן הליילי. דלאל פנה אל יורמה וג'ק, הציג את עצמו והציע שינגנו יחד. "בסוף הערב כולם היו עם דמעות בעיניים", נזכר השבוע דלאל. "זה היה חד פעמי".

בשבוע הבא, 'הוט טונה' יופיעו בארץ, בנסיבות מיוחדות: יורמה עומד לחגוג כאן, את יום הולדתו ה-70 – ולא במקרה, כמו שהסתבר בראיון שערכתי אתו:

פעם ראשונה שלך בישראל

"הרבה זמן אני רוצה לבוא אליכם- וכשזה התאפשר, עשיתי כדי שאוכל לחגוג את יום הולדתי השבעים, בישראל".

יורמה, בן לאב ממוצא סקנדינבי (מכאן השם ה'מוזר') ולאם יהודיה ממוצא רוסי, התחבר שוב לשורשיו, בהשפעת אשתו: "במשך כל ילדותי, גדלתי באווירה יהודית לגמרי. אבל כשהתבגרתי ופניתי למוזיקה, לא כל כך הקדשתי לזה מחשבה. אלא שלפני כמה שנים אשתי התגיירה – ואני למדתי יחד אתה לקראת הגיור- וגיליתי את היהדות שלי מחדש".

מה עוד אתה עושה בעניין?

הוא צוחק: "שיחות ארוכות עם הרבי שלי, רק שהוא ממין נקבה, עם המון קעקועים".

איזו הופעה מצפה לנו?

"ראיתי שהיו אצלכם כמה אושיות בלוז לאחרונה – בונאמסה, ג'ף בק, ג'ון לי הוקר ג'וניור, Gov’t mule- כך שאתם רגילים לרמה גבוהה. אני מאמין שתאהבו את מה שננגן: סטנדרטים של בלוז, חומרים מהאלבומים שלנו, יהיה פאן".

בסיקסטיז, דמיינת שבגיל 70 עדיין תופיע בכל העולם?

"מה פתאום. כשאתה צעיר, אתה לא חושב לטווח רחוק. אבל האלוהים עובד בדרכים מסתוריות".

אתה מתראה עם מישהו מהתקופה ההיא?

"כן. מרטי באלין מהג'פרסון בא לעתים קרובות להופעות שלנו, וגם גרייס סליק שומרת על קשר. רק שהיא הפסיקה לשיר לגמרי בגלל בעיות במיתרי הקול – והיום היא מקדישה את הזמן לציור". יורמה ממשיך ומספר על החווה שלו ושל אשתו באוהיו, למרגלות הרי האפלאצ'ים: מקום בו הם מנהלים 'מחנה גיטרות' אליו באים מדי שנה עשרות צעירים, המקבלים שיעורי גיטרה מיורמה עצמו, ומנגני גיטרה מפורסמים אחרים: "רק השבוע הסתיים קורס עם כריס הלמן ורובי רוברטסון מ'הבנד' ולארי קוריאל; זה לא רק ביזנס, החווה הזו מאפשרת לי לנגן עם גיטריסטים מצוינים. אבל יש שני איקונות בלוז שמאוד הייתי רוצה לנגן אתם: בי.בי קינג ואוטיס ראש".

יש מוזיקאי ישראלי שמחכה לפגישה אתך

"אני יודע למי אתה מתכוון, יאיר דלאל, נכון? היה לנו מפגש מדהים לפני כמה שנים. עד שניגנו אתו את 'סיינט לואיס בלוז', לא שמעתי מישהו מנגן את זה ככה, בדיוק כמו פאפא ג'ון. אני אשמח לנגן שוב עם יאיר"

אז שנשיר לך 'יום הולדת שמח' כשתהיה כאן?

"חסר לכם שלא". הוא צוחק.

הוט טונה יופיעו ברידינג 3, ביום ד', 22.12









אין תגובות: