יום שישי, 22 באוגוסט 2008

Crowded House / Time On Earth


לכתיבת ביקורת על דיסק חדש של Crowded House יש סוף ידוע מראש. גם ביום בינוני, הרכב הוותיק הזה לא מסוגל להוציא תחת ידיו שיר גרוע אחד. החדשות הטובות הן שהדיסק החדש שלהם נוצר בכמה ימים מוצלחים במיוחד. החדשות הרעות הן, שיש בו ארבעה עשר שירים בלבד. מעט מדי למי שהתגעגע.
במשך השנים שחלפו מאז שהכרנו אותם, "הביטלס האוסטרלים", לא פינקו אותנו ביותר מדי תקליטים. ששה בסך הכול. ההרכב, הנהנה ממעמד של "קאלט" באוסטרליה וניו-זילנד, זוכה להערכה גדולה באנגליה – אבל נחשב ל"להקה של שני להיטים" בארה"ב, הודיע ב - 1996 על פירוקו והופיע מול מאה אלף אוהדים. האלבום החי שהוקלט באותו ערב, "שלום לעולם", יצא ב- 2006 לציון עשור להופעת הפרידה. בין לבין, שחררו האחים טים וניל פין כמה אלבומי סולו מעולים, וגם שניים משותפים. עכשיו, לפני שעיכלנו את היעלמותו של ההרכב המקורי, הוא מתאחד ומגיש לנו יצירה שלא נופלת מהאלבומים הטובים ביותר שלו מתחילת דרכו באמצע שנות השמונים. השיר הפותח, nobody wants to הוא בלדה אופיינית שממשיכה מהמקום שהלהקה הפסיקה באלבום האולפן האחרון מ- 1994. בשיר השני, don’t stop now , מצטרף ג'וני מאר בגיטרה ומכניס קצב רוקיסטי יותר. לשיר אחר, ,even a child אותו כתב יחד עם ניל פין, מאר תורם נגינת שניים עשר מיתרים מרחפת. האלבום הוקלט תחת השפעת התאבדותו של המתופף פול הסטר, חבר קרוב שלהם עוד מתקופת split enz ויש בו כמה שירים מלנכוליים ויפיפיים.(כן, אוקסימורון, אבל זה תמיד היה אחד ממאפייני הכתיבה של ניל פין). כמו Silent house לדוגמא, שיר שכתב יחד עם ה"דיקסי צ'יקס ", או heaven that I’m making ו - a sigh. השירים באלבום החדש גדלים עליך מהאזנה להאזנה – ואחרי כמה ימים הם כבר לא עוזבים אותך. ולא, הם לא מהסוג שנמאס. השירים של Crowded House אף פעם לא הכילו עודף סוכר. גם כשהוא עוסק בנושאים הבנאליים ביותר, ניל פין משלב כתיבתה מקורית עם כשרון ההלחנה מיוחד. people are like suns או you’re the one to make me cry הם פנינים מהסוג שלהקות כמו "טראוויס", "קולדפליי" או "קין" היו הורגים בשבילו.
הדיסק החדש משאיר טעם של עוד. האם הוא קאמבק חד פעמי? האם יהיה לו המשך? מלהקה ששניים מהשירים הגדולים שלה נקראים Don’t dream its over ו- Recurring dream אפשר לצפות שההמשך יבוא. בינתיים, הזמן על האדמה לא היה נעים כל כך, כבר הרבה זמן.

אין תגובות: