עושים כבוד לסרג'נט פפר: It was 40 years ago today

ביצועים חדשים לשירי הביטלס במשדר מחווה מיוחד

זה היה היום לפני ארבעים שנה.
טוב, בעצם, לפני קצת יותר מארבעים ואחת שנה.
ב –1 ליוני 1967 הביטלס הוציאו את 'מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר', אלבום הקונספט הראשון, והתקליט ששינה את מוסיקת הפופ. כרגיל, ג'ורג' מרטין היה המפיק המוסיקלי, ויחד אתו עבדו שני מהנדסי קול צעירים, גאוף אמריק וריצ'רד לאש, שכבר עבדו עם הביטלס על 'רבולבר' (ואח"כ גם על האלבום הלבן ו'אבי רואוד'). גאוף אמריק פרסם ב – 2006 את זיכרונותיו: "כאן, שם ובכל מקום, חיי בהקלטת המוסיקה של הביטלס". אחד הקוראים, בוב גלדוף, סר בוב גלדוף, התרשם מהתיאורים שלו על איך התאמץ לרצות את ג'ון לנון ואת פול מקרטני בהקלטה של 'סרג'נט פפר' וליצור את האפקטים שהשניים רצו בתקליט. בוב גלדוף חשב שאי אפשר להתעלם ממלאת 40 שנה ליציאתו של אחד האלבומים החשובים ביותר אי פעם, אם לא החשוב ביותר - והחליט שצריך לארגן אירוע מוזיקלי: שורת אמנים עכשויים שיבצעו את 'סרג'נט פפר' בספיישל רדיופוני ובסרט דוקומנטרי.
וכשבוב גלדוף מחליט לעשות משהו, רוב הסיכויים שמישהו ירים את הכפפה. מי? ה-בי.בי.סי.
רשות השידור הבריטית מינתה את גאוף אמריק למפיק האירוע וההכנות החלו.
מעלים זכרונות
לפני הכל, שני אנשי הקול הוותיקים, גאוף אמריק וריצ'רד לאש, קפצו לאולפני 'אבי רואוד',בהם לא היו יחד מ - 1969 בהקלטת האלבום הלבן: "בשנת 1966, הביטלס החליטו להפסיק להופיע. הם היו מתוסכלים מכך שלא הצליחו לשחזר את הצליל והאפקטים של 'רבולבר' בהופעה חיה, בגלל ההפקה המיוחדת שלו . ג'ון לנון אמר שנמאס לו לשיר שירים טיפשיים לאנשים טיפשיים ושהוא רוצה ליצור כמה אפקטים חדשים - ואז כולם הסתכלו עלינו, מחכים לשמוע מה אנחנו מסוגלים לעשות. היינו שני בני תשע עשרה – וג'והן לנון ציפה מאתנו להתעלות על ההפקה המקורית של 'רבולבר'. אנשים שוכחים שאפשרויות הפקת הסאונד היו כל כך מוגבלות אז, והרבה היה תלוי ביכולת ההמצאה והדמיון של הטכנאים והמפיקים. הדרך היחידה בה יכולנו לשנות את הצלילים הייתה להתעלל בציוד: היינו מנענעים את הטייפים או מחזיקים בסלילי הקלטה, כדי שיסתובבו לאט יותר" .

בעקבות הקונסולות האבודות
גאוף אמריק החליט לשחזר את איכות ההקלטות המקוריות ולהשתמש לצורך הביצוע המחודש של שירי 'סרג'נט פפר, בציוד ההקלטה המקורי מלפני ארבעים שנה. 'סרג'נט פפר' היה התקליט הראשון שהוקלט ב- 8 ערוצים. בפועל היו שם שני טייפים אנלוגייםשל ארבעה ערוצים כל אחד שהופעלו ב- סינק. הביטלס הקליטו את 'סרג'נט פפר' במשך 400 שעות הקלטה שהתפרשו על פני 129 ימים.
גאוף אמריק נזכר: "שתי הקונסולות המקוריות של EMI שהיו באולפני אבי רואוד כבר מזמן נקנו על ידי אספנים. אחת מהן הייתה באולפני בריטיש גרוב של מרק קנופלר ("דייר סטרייטס") בצ'יזיק במזרח לונדון. קנופלר ידוע כאספן ציוד הקלטה אנלוגי ופריטי אספנים. ולמרות שלא הוזמן להשתתף בהקלטה, הסכים להשאיל להפקה את הקונסולה המקורית. אבל הוא סירב להעביר את הקונסולה ההיסטורית מעבר לתמזה והתנה את השימוש בה בכך שהקלטת השירים תהיה אצלו באולפן. הכל כבר כמעט היה סגור, אלא שבניגוד לכל הלהקות, שהסכימו לתנאי הזה, 'אואזיס' עשו שריר והתעקשו להקליט את השיר שלהם באולפן מס. 2 באולפני אבי רואוד, היכן שסרג'נט פפר המקורי הוקלט. גאוף אמריק מיהר לברר היכן נמצאת הקונסולה המקורית השנייה. הסתבר שהיא בארצות הברית, באולפן הפרטי של לני קרביץ שרכש אותה כמה שנים לפני כן. ה- בי.בי.סי הצליחו לשכנע את לני קרביץ להשאיל להם את הקונסולה לכמה ימים והיא הוטסה לבריטניה. גאוף אמריק הצליח לקבל בהשאלה שני מיקרופונים וינטג' מהמוזיאון של AKG בוינה - ועכשיו היה לו את רוב הציוד המקורי ששימש אותו בהקלטת 'סרג'נט פפר' המקורי.

לייב טו טייפ
בינתיים, למרות שהליין-אפ של האמנים מבצעים היה סגור, וההקלטות היו אמורות להתחיל תוך שבועיים, כמה להקות ביטלו את השתתפותן בפרויקט. אמריק אומר: "אנשים קיבלו רגליים קרות כששמעו שנשתמש בציוד אנלוגי וכמעט נקליט לייב- טו- טייפ בארבעה ערוצים.כשעבדנו על 'סרג'נט פפר' שימש ערוץ אחד לתופים (שהוקלטו במונו), ערוץ שני לגיטרה, בס וקלידים שהוקלטו יחד, וערוץ שלישי לשירה. הערוץ הרביעי שימש להכפלות. הביטלס היו שרים לייב – טו - טייפ ולא ממש הפרידו בין הערוצים. לחלק מסלילי ההקלטה עשינו מיקס ביניים בטייפ ארבעה ערוצים נוסף, כדי שיהיו לנו עוד טרקים להכפלות."
אחרי לא מעט עיכובים ומאמצים, נסגרה רשימת המשתתפים.

חוויות
איזק סלייד, הסולן של ה FRAY : "המוסיקאים של היום נעשו עצלנים. אתה נכנס לאולפן, מקליט את השירה שלך והולך, ביום אחר נכנס הגיטריסט, והמתופף נותן את החלק שלו שבוע אחרי זה. התרגלנו לסמוך על הפוסט-פרודקשן. בעזרת מחשבים והמילה האחרונה בציוד הקלטה דיגיטלי מערבלים הכול יחד, מתקנים את כל הפישולים הקטנים, מחליקים את הפינות, משפצים. כאן, בגלל הציוד וטכניקת ההקלטה, היינו צריכים להקליט לייב. כולנו, וגם הלהקות האחרות היינו בפאניקה. כבר לא מקליטים ככה היום, ועוד שירים של הביטלס. ולא סתם, אלא סרג'נט פפר. אפילו בבחינות הגמר באקדמיה למוסיקה לא התחרפנתי ככה ".

ג'וני בורל, 'רזורלייט': "אנחנו לא הביטלס. אף אחד הוא לא הביטלס. אנחנו מי שאנחנו. אז מצד אחד, רצינו לתת משהו מעצמנו. מצד שני, לא רצינו להתרחק מהגרסאות המקוריות ולשנות את השירים יותר מדי. זו לא הייתה הכוונה של הפרויקט. התוצאה משקפת את זה. אני מאמין שהשירים עושים כבוד למקור – ויחד עם זה נשמעים עכשוויים".

רומיאו מה'מג'יק נמברס': "אתה עומד באולפן ועוצם את העיניים ומרגיש שזה גדול עליך. עצם המחשבה שאתה משתתף בטריביוט מיוחד לתקליט שאתה הכי אוהב, זה מלחיץ. במיוחד שיר כמו She’s leaving home שאין בו כלי נגינה כמו גיטרות או תופים, אלא רק רביעיית מיתרים ונבל. אתה צריך להיות מאוד מדויק בשירה שלך, להתחרות בגבהים של צלילי הכינורות, לתפוס את האווירה המלנכולית של השיר ולהעביר את הסיפור שלו ".

ריקי ווילסון, 'קייזר צ'יפס': "מה שלוקח היום עשר דקות באולפן, לקח אז שבועיים. האמנים היו צריכים לתת מאתיים אחוז מהיכולת שלהם בשביל להגיע לתוצאות טובות. וכשאתה חושב כמה זמן הביטלס הקדישו להקלטות אתה מבין שבגלל שהשקיעו יותר, התוצאות טובות הרבה יותר. לקח לנו משהו כמו עשרים טייקים להקליט את Getting betterעד שנשמענו בסדר. כל טייק היה גרוע מהקודם...בשלב מסוים אפילו ביקשנו מצוות הצילום להניח לנו וישבנו ארבעתנו ושברנו את הראש איך לצאת מזה. מסתבר שהציוד האנלוגי מצריך גישה שונה ממה שהורגלנו בהקלטה דיגיטלית ".

גיאוף אמריק: "מיקס סאונד זה כמו לצייר ציור עם החומרים שהלהקה נותנת לך. זה יותר מסתם למקסס את הגיטרות והתופים. אני חושב על זה במונחים של ציור. Lucy in the sky מבחינתי זה הרבה כחול עם נגיעות של ירוק ואדום. זה כמו לצייר ציור עם הצלילים".

דוגי פיין, 'טראביס': "כל להקה מקליטה גרסא לשיר של הביטלס בשלב מסוים. אנחנו חשבנו שזה כבוד גדול שהזמינו אותנו להשתתף בשחזור של סרג'נט פפר. Lovely Rita הוא שיר אהבה של פול מקרטני לפקחית תנועה...לכבוד האירוע, החלטנו להישאר נאמנים עד כמה שניתן לביצוע המקורי של השיר ושמרנו על ההרמוניות והתזמור המקוריים.כולל חיקוי הקולות ש ג'ון לנון השמיע כשהשתטה בהקלטה המקורית וחיקה התנשפויות של כלב בין הטייקים - שבסופו של דבר נכנסו לשיר..."

ה"זוטונס" מליברפול לא התלהבו בהתחלה: "כשפנו אלינו חשבנו שזה בערך כמו שבריאן פרי מקליט תקליט שלם של שירי בוב דילן...מה הטעם? אבל אחרי שחשבנו על זה עוד קצת, הבנו שזה יהיה טירוף לוותר, אומר דיוויד מקייב: "החלטנו לתת לשיר Good morning good morning את הכבוד המגיע לו ולקחת את הפרויקט בכל הרצינות"
גיאוף אמריק נזכר: "ג'ון לנון לא היה טוב בלהסביר למה הוא מתכוון. לא בדיוק הבנתי איך לשלב את כל הקולות של החיות בסוף השיר, במעבר לשיר הבא. אבל הוא אהב את התוצאה.לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל את ההשראה לשיר הוא קיבל מג'ינגל של קלוגס..."

הפסנתרן ג'יימי קולום, 'קרונר' מודרני, בחר לבצע את For the benefit of Mr. Kite
"זה שיר שבמקור ההפקה שלו מלאה עיבודים מתוחכמים. לא רציתי לבזבז שעות בניסיון לשחזר אותם. שמתי לב שמתחת לכל הצלילים החכמים שממלאים אותו, השיר עצמו הוא די מדהים. החלטתי להיצמד לשיר העירום עצמו – וכך הקלטנו אותו. אני רגיל להקליט לייב ולא עושה חמישים טייקים על כל קטע. נתתי לשיר גוון קצת ג'אזי וסמכתי על הפסנתר שלי"

נואל גלאגר, אואזיס: "Within you without you של ג'ורג' האריסון הוא אחד השירים שעושים את סרג'נט פפר לכל כך מיוחד. לשיר יש גוון הודי והשפעה מזרחית, יחד עם קצב רוקיסטי לגמרי. אבל יחד עם זאת, הוא לא היה הבחירה הראשונה ליאם הוא זה שהציע אותו. בשבילי, סרג'נט פפר הוא תקליט מיוחד. נולדתי ב- 29 במאי 1967 והתקליט יצא בראשון ליוני והושמע כל היום ברדיו ברחבי בית היולדות, כך שזו הייתה המוסיקה הראשונה ששמעתי בחיי...אפשר להגיד שינקתי אותה. אבל מצד שני, הרבה שנים לא הייתי חובב ביטלס מובהק. כשהתחלתי להתעניין במוסיקה, סרג'נט פפר כבר היה בן עשרים. כשחברים שלי שמעו על הפרויקט, הם התלהבו יותר ממני: וואו, אתה תקליט שירים של הביטלס עם הציוד המקורי... אבל זה לא כמו שזה נשמע. אי אפשר להשוות להקה של היום ללהקה משנות הששים של המאה שעברה. הביטלס היו להקה של הסיקסטיז. אנחנו להקה של היום. אתה לא יכול להשוות. בסופו של דבר זו הייתה חוויה מיוחדת. היינו צריכים, כל הלהקות, להתרגל לנגן כולם באותו חדר קטן ולסבול את הנוכחות של כולם בזמן ההקלטה. זה לא היה קל."

קלי ג'ונס,'סטריאופוניקס': "בעצם רצינו להקליט את השיר 'מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר' שפותח את האלבום, והגענו לאולפן מוכנים לבצע אותו. אבל אז הסתבר לנו שבריאן אדמס כבר הקליט אותו ואנחנו נבצע את הגרסא השנייה, שנמצאת לפני הקטע המסיים את התקליט ('יום בחיים'). ישבתי עם התווים והבנתי את הגדולה שלהם. יש לא מעט אמנים שהטביעו חותם על עולם המוסיקה. אבל הביטלס הם היחידים שעשו את זה עם כל כך הרבה שירים מיוחדים במינם."

זה גם הביצוע שגאוף אמריק הכי נהנה להקליט: "ג'ון לנון חשב לשבץ גרסא נוספת של השיר הפותח, גם לפני השיר האחרון. אבל הוא בא עם הרעיון אחרי שההקלטות הסתיימו והאולפן היה תפוש. ככה שבעצם הביצוע הנוסף הוקלט אחרי שסרג'נט פפר היה גמור. אהבתי את השירה של הסטריאופוניקס, שומעים שהם באו ליהנות. כך גם היה עם הביטלס. לא משנה כמה מתח היה באוויר, הוא נעלם כשהם התחילו לשיר. ברגע שההקלטה התחילה, הם היו כמו ארבעה ילדים סביב המיקרופון."
הביצועים
"או קיי", אני שומע אתכם אומרים, "מספיק עם הפכים הקטנים. מה עם השירים בביצועים החדשים"?
השירים של הביטלס זכו להרבה מאוד קאברים, תקליטי טריביוט והומאז'. בין אלפי הגרסאות אפשר למצוא כמה הרבה יותר מוצלחות מחלק מהשירים בפרויקט לציון 40 שנה לסרג'נט פפר. למרות שרוב הביצועים נשמעים טוב, רשימת המבצעים תמוהה משהו. פיט דוהרטי וקארל בראט (Babyshambles, Dirty pretty things) רוצחים את "יום בחיים" בדם קר, והשיר שבמקור הוא השיא של התקליט, מהווה בביצוע החדש אנטי קליימקס. גם ה"מג'יק נמברס" לא ממש מצליחים להתמודד עם She’s leaving home. על הביצוע המשעמם של "כשאהיה בן ששים וארבע" אין מה להרחיב את הדיבור: הוא הופקד בידיו של ראסל ברנד, קומיקאי בריטי חסר יכולת שירה מינימלית, שמדקלם אותו לדעת. (והוא גרוע כמו הביצוע של וויליאם שטנר ל Lucy in the sky with diamonds - שנבחר לקאבר הגרוע ביותר בעולם, לפני כמה שנים). וחבל, כי היו בעבר גם עיבודי דיקלום מוצלחים לשירים של הביטלס: הביצוע של שון קונרי ל- In my life הוא אישי ומרגש, והאינטרפטציות של פיטר סלרס ל- Help ,A hard day's night
ו - She loves you2, She loves you1 הן גאוניות. (זה לא ממש שייך ל'סרג'נט פפר', אבל הנה תיעוד של פגישה גנובה של הביטלס ופיטר סלרס)
חבל גם ששני בעלי הקונסולות, מייק קנופלר ולני קרביץ (האחרון מושפע ידוע מהביטלס), לא השתתפו בפרויקט.
רובם של הביצועים בטריביוט - שכאמור שודר ברדיו 2 של ה-בי.בי.סי ותועד בסרט דוקומנטרי - מעניינים למדי, אבל אף אחד מהם הוא לא קאבר בלתי נשכח. ואולי בעצם זו הייתה הכוונה: להישאר באווירה של השירים המקוריים בלי זיקוקים מיותרים, לשחזר את הצליל החם והמדויק של פעם, ולעשות כבוד ל- מאסטרפיס.

רשימת השירים והמבצעים + לינקים:

(מומלץ לפתוח בחלון נפרד)
Sgt. pepper's lonely hearts club band – Bryan Adams

With a little help from my friends – Razorlight

Lucy in the sky with diamonds - Athlete

Getting better – Kaiser Chiefs

Fixing a hole – The Fray

She’s leaving home – The Magic Numbers

Being for The benefit of Mr. Kite - Jamie Cullum

Within you without you - Oasis

When I'm sixty four - Russell Brand

Lovely rita – Travis

Good morning good morning - The Zutons

Sgt. Pepper's lonely harts club band (Reprise) – Stereophonics

A Day In the life - Pete Doherty & Carl Barat

מאחורי הקלעים1
מאחורי הקלעים2

מאחורי הקלעים3